מיליארד כוכבים

את צריכה לחייך, לשמוח, טוב לא כל הזמן

יותר מידי ויהיו לך קמטים,

אבל בסופו של יום,

רגע לפני שאת עוצמת עיניים

תגלגלי את היום שעבר לאחור, 

את הימים.

טוב לך?

ברור שיש עליות ומורדות

והדרך לא תמיד ישרה

אבל טוב לך?

ברור שיש משהו מנצל ביחסים האלו

אבל הניצול הוא הדדי

כי אם רק יקחו ממך, ויקחו ממך ועוד ועוד

אז בסוף, מול המראה, 

את תראי דמות שקופה וחיוורת,

צל קלוש של מה שהיית.

פעם.

כשהיה לך טוב.

עכשיו את כולך רועדת, 

אולי גם קצת מפחדת

והלב שלך אולי קצת שבור

כי נתת לו לקחת,

אבל הוא מעולם לא נתן חזרה.

הוא לא נתן לך את מה שבאמת חשוב,

ליטוף על הראש ולומר שאת כלבה טובה זה לא תמיד מספיק.

את יודעת את זה נכון?

אז שימי על המאזניים את הכל,

תעשי רשימות ועוד רשימות

ותחליטי ממה יש יותר?

מהטוב או מהרע?

תחליטי.