אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיליארד כוכבים

לפני 3 שנים. שלישי, 24 בנובמבר 2015, בשעה 21:58

...הוא מקרב אותו אל מול הפנים שלי ואני רואה מן מכשיר כסוף עם ידית, שתי זרועות ועיגול בצד, אני מבינה מהר למה זה משמש והעיניים שלי מתעגלות למבט תחנונים עם פחד.

נשיקה על המצח והוא עוזב אותי, מנורה חזקה שבכלל לא שמתי לב לקיומה נדלקת מעלי ובא לי למות עכשיו וברגע זה, זה כל כך מביך וזה לא שזו הפעם הראשונה ואדוני מכיר כל מילימטר בגוף שלי אבל עדיין...המיקוד הזה מבלי שלי תהיה כל יכולת לזוז מביכה אותי בצורה שלא דמיינתי.

עקודה על שולחן נירוסטה קר, מתנשמת במהירות והוא שותק.

אצבעות נדחפות לי לכוס, מאוננות אותי ואני מתחילה להשתחרר.

"זונה קטנה ורטובה שלי, מפחדת ונוזלת, תראי איך הרטבת כאן את השולחן".

הוא שולף החוצה את האצבעות ונותן לי לטעום את עצמי, אני מנצלת את האצבעות ליניקת רגיעה עד שהוא מחליט שמספיק לי ושוב נוטש אותי.

אני שומעת את שפורפרת נפתחת, יד אחת של אדוני מפרידה בין שני הפלחים של התחת ועם היד השניה הוא מתחיל לסכך לי את החור של התחת, בהתחלה מבחוץ ואחר מבפנים, אני מנסה להתפתל קצת.

" אם תזוזי יותר מידי זה יכאב לך יותר, אולי אפילו יגרם כאן נזק קטן וזה לא משהו שאני רוצה שיקרה, את מבינה, אני שומר על הרכוש שלי אז או שאת נרגעת או שאני מצמיד אותך עם ניילון לשולחן, ההחלטה בידייך".

חחח...נהדר, אושר גדול, אני מחליטה. סוף סוף שאני מחליטה. 

החלטתי לא לזוז לבד, בלי אביזרי מחלקת האפייה והבישול.

מרגישה עכשיו את זרועות המתכת חודרות לי לחור התחת, הן קרות נורא ומחליקות פנימה בקלות יחסית, בכל זאת האצבעות שלו כבר ביקרו מקודם.

אדוני נותן לי להתרגל לתחושה, תודו שהוא ממש נדיב ונחמד נכון? ואז זה מגיע, הזרועות מתרחקות אחת מהשניה לאט לאט והחור נפתח ונמתח.

א ל ו ה י ם! זה כואב, זה כל כך כואב והדמעות מאיימות להציף לי את העיניים, אבל יוצאות לי רק יללות.

הפסקה. 

המכשיר מקובע לי בתחת ואדוני שוב מולי, מלטף לי את הראש, מחייך.

"אנחנו רק בהתחלה, ואת זונה אנאלית שלי תעמדי בזה בלי שום בעיה בשבילי נכון?".

מהנהנת בלי קול והדמעות פורצות, לא מהכאב, מרגש.

הוא מרגש אותי וזה דפוק לגמרי, אני סוטה.

עוד כמה לטיפות והוא חוזר לתחת שלו.

אני שומעת את התיקתוק של הפלאש כשהוא מצלם אותי מכל הכיוונים ומתפללת שהוא לא עושה תקריב על החור ואם כן, אז אני לא רוצה לראות, זה הרגע שבטח אשתמש במילת בטחון.

הוא שופך עוד נוזל סיכוך לחור הפעור ולאט לאט מגדיל אותו, אני כבר לא מרגישה כלום, אני מנותקת לחלוטין, צפה ונוחתת לחילופין והקול היחד בחדר זה קול הפלאש והצחוק של אדוני בסוף.

"תראי מה זה זונה שלי, היית מאמינה שהחור שלך יפתח לכזה גודל? אני חושב שזה הזמן לחגוג ולהביא מהמקרר את בקבוק היין".

 

לחיים!

 

 

 

 

 

 

 

טיזרית שנותנת{ט.ש.} - מקסימה שאת

וניילון זה פאן מסוג אחר :)
לפני 3 שנים
לבשחור - ניילון זה קלסטרופוביה:)

לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י