לפני 8 שנים. 26 בנובמבר 2015 בשעה 16:30
"מתחבאת" לי בחדר, משאירה את הבית לבנים והחברות שלהם.
הקטן לחברה שלו: את חייבת לעשות מה שאני אומר רק אני קובע. ותזכרי מחר בבית ספר אסור שידעו שאנחנו חברים.
(זה שלב הבנות זה איכס שלו)
החברה של הגדול לגדול: אני משחקת רק אם אתה עושה מה שאני מחליטה. וגם לא חיכית לי היום כשיצאנו ספר. זה לא מוצא חן בעיני.
(מאז כיתה א הוא מחכה לה יום יום)
ואני תוהה לעצמי האם הבנים שלי קיבלו ממני בתורשה גנים של הכלוב