זה בלוג סיכום

את צועדת לבד הביתה,

והחושך עוטף אותך מכל עבר,

הפחד ממלא את פיך

בטעם מר מתכתי.

את שומעת צעדים מאחור,

מחישה את הקצב,

למרות שאת יודעת,

למרות שביקשת,

למרות שאת מצפה

לידיי שיקיפו אותך,

יקרעו את בגדייך מעלייך.

למרות שאת יודעת שאוחז בשערך,

אגרור אותך אל הקיר,

אכופף אותך

ואזיין אותך.

את יודעת,

רוצה,

פוחדת,

נרטבת,

נשימתך נעתקת.

את שלי.