אני קוראת פוסטים על נתינה וטוטאליות וחושבת לעצמי
האם נתינה ללא גבולות בכלל היא טוטאליות?
ובכלל נראה כאילו יש איזו תחרות שכזו על טוטאליות
כי אם אני אהיה הכי הכי אז אני הכי הכי.
ובכלל, מי מחליט מהי טוטאליות ולמה זה כזה חשוב?
איך זה שיש שולטים ששוברים גבולות בלתי עבירים
וזו שמתחתיהם מתייסרת.
אה... היא בטח טוטאלית. כן או לא?
יש גבולות ויש גבולות ויש גם עמוד שדרה לעזאזל,
אה...שכחתי.
צריך לפרק ולבנות ואי אפשר לעשות את זה עם עצם חזקה באמצע.
ומה לגבי נתינה?
כן. הקשר צריך להיות הדדי בצורה כלשהיא כי ללא זה הוא יגווע וימות
אבל פנקסנות?
אני נתתי פעמים אז הוא צריך לפחות שלוש.
נראה לי, אבל אולי אני מתבלבלת, קשר בדסמי לא אמור לרצות בסופו של יום
את שני הצדדים?
לספק
לגרום לאושר
לחיוך
לטוב.
ולא, אני לא חיה באיזו ארץ מומצאת, זה ברור שלא תמיד הכל יכול להיות ורוד
אבל על המאזניים, מה שוקל יותר?
# עכשיו אני יכולה לחזור למצוץ בשקט.
