סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 8 שנים. 20 בדצמבר 2015 בשעה 13:28

פעם היינו ילדים.

ילדה וילד,

משחקים בארגז החול,

בונים ארמונות מתפוררים.

אחר כך היינו נערים.

נערה ונער,

גונבים נשיקות

תחת פנסים כבויים,

בפארק עטוף עצים.

אח"כ היינו בוגרים.

אישה ואיש,

טרודים בחיי היום יום,

עסוקים מכדי להרגיש.

ועכשיו?

כשכבר הבנו שאין גיבורים?

שאנחנו יודעים שאין אגדות?

עכשיו נצליח לכתוב

את האגדה שלנו?

מתגבשת - מאחלת שכמו שאתה כותב במילים,
תכתוב לעצמך גם את דפי הספר האגדי מכולם, החיים.
לפני 8 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - תודה :-)
לפני 8 שנים
סחלב37 - אהבתי
לפני 8 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - תודה
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י