בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיליארד כוכבים

לפני 3 שנים. שני, 28 בדצמבר 2015, בשעה 22:51

יצא לי לקרוא לאחרונה לא מעט על הדינוזאורים, אותם שולטים של פעם כשבדס"מ היה בדס"מ ולא רק מסווה לזיון קל להשגה.

אני מבינה מאיפה זה מגיע, נראה לי, נתחיל מזה שתמיד במבט לאחור הישן והפעם נראים תמיד יותר טוב,

נמשיך בזה ש"מצרך" נדיר או קשה למציאה תמיד יהיה  אטרקטיבי יותר.

אז רגע, זה בעצם אומר שפעם לא היו כאלו בכאילו, כוווולם היו אולד פאשן רציניים?

לא נראה לי, תמיד יש הכל מהכל, אולי עכשיו יש יותר בכאילו כי בכל זאת החשיפה והפתיחות שלנו גדולים יותר.

אולי.

בעצם, אני דיי בטוחה בזה, כמו בכל תחום, ברגע שיש יותר חשיפה מתחילה גם זילות מסויימת.

ובכלל מה עם דינוזאוריות, גם הן מצרך מבוקש כאן?

אני מתכוונת לאלו שמגיעות באמת ממקום של התמסרות אמיתית ולא יחסי תן קח ומשא ומתן.

אין כאן פואנטה מיוחדת או מסקנה חד משמעית, בעיקר תהיות ואולי מחשבה שלהיות דינוזאור/ית זה להבין את המהות שמאחורי, בלי משחקים וקישקושים מתישים

ובעיקר להיות.

 

 

 

 

Kalkal​(לא בעסק) - ההנחה שגיל מעיד על הבן אדם היא דיי מפגרת.
מי שהיה חמור בגיל 25 יהיה חמור בגיל 55.
אנשים לא משתנים.
לפני 3 שנים
לבשחור - התכוונת דיי מפגרת בעינייך נכון?
כי בעיניי יש דברים שגיל כרונולוגי לעולם לא יכול להחליף, כמו ניסיון ועוד.
אגב, תתפלא מי שהיה חמור בגיל 25 דווקא לפעמים השנים יעשו איתו טוב.
אני לא אוהבת הכללות.
לפני 3 שנים
רפאל המתנזר​(שולט){מסדר המנזר} - התכוונת טירנוזאורוס?
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י