לפני 8 שנים. 4 בינואר 2016 בשעה 14:24
סוגר את הקולר
סביב צווארך.
מהדק את הבורג חזק.
קצהו משפשף את עור עורפך,
משאיר סימן אדמדם,
מטריד בנוכחותו המתמדת.
ואת לא נוגעת בו בקולר.
עונדת אותו בגאווה.
גאוות השייכות אלי.
וכך יום אחר יום,
קולר מהודק,
מותיר רישומו,
ואת לא יודעת,
שאם בו תיגעי,
הוא יתפורר ויצנח.