לפני 8 שנים. 26 בינואר 2016 בשעה 16:28
מאד קשה לשמוע
את הדמעות שלך זולגות.
קשה לראות אותך נשנקת.
ברגעים כאלו,
בהם את מענישה את עצמך
על עוון שלא עשית,
כל מה שאני רוצה זה לחבק אותך
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
