לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Heart

כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!
אז.. :)
לפני 3 שנים. חמישי, 11 בפברואר 2016, בשעה 19:25

 

מגיל 14 בערך אני בולמית. 

 

זה התחיל מבחילות בבקרים 

המשיך להקאות רק בבקרים 

ואז להקיא כל הזמן. כל היום. 

יש גם התקפות של אוכל. 

לאכול מלאאא ולשבת ליד האסלה עם האצבע. 

בולמיה זה להכניס את האצבע לגרון 

ופשוט להקיא. 

לא לבד. בעזרת האצבע. 

הקטע שאני מקיאה זה ממש טוב לי.. 

אני יודעת שזה דפוק ופסיכולוגי.

אבל פשוט טוב לי להקיא.. 

אני מרגישה נקיה.. 

זר לא יבין זאת. 

זה טוב לי להקיא. 

ההרגשה של הריקנות הזאת.. 

 

אבל אני מפחדת מהבולמיה. 

 

אני יודעת שזה לא בריא. 

 

בגיל 13 וחצי בערך הייתי 58 קילו. 

כשהתחלתי עם הבולמיה רזיתי 

תוך זמן קצר למשקל 42 קילו. 

42 קילו היה המשקל הכי נמוך שלי. 

היום אני 48. 

אני כן רואה מעוות את הגוף שלי. 

בטן. ידיים. 

למרות שאני בתת מודע יודעת שלא. 

שזה לא נכון. 

אבל.. 

הבולמיה מנצחת.. ואני מפחדת. 

 

יש לי פסיכולוגית. 

 

שיקרתי לה שהפסקתי להקיא. 

כי בפעם האחרונה כשאמרתי לה

שאני עדיין מקיאה היא אמרה שרק

אישפוז במחלקה של הפרעות אכילה יעזור לי. 

ואני לא רוצה אישפוז. אז שיקרתי שהפסקתי.. 

 

ה Ocd שיש לי לא תורם למצב הזה. 

כי ברגע שאני חושבת על להקיא

הקול של העכשיו מופיע ואני מקיאה. 

 

חשבתי שלבד אוכל להתמודד עם הבולמיה.. 

חשבתי שזה בשליטתי. וזה לא. 

פשוט טוב לי להקיא. 

ההרגשה אחרי. הריקנות. 

 

מהבולמיה אני מפחדת.. 

רוצה להתמודד איתה בלי להתאשפז. 

 

היש דבר כזה? 

 

 

 

 

 

 

נפשיסוטה{ברדקיסטית} - יש.
אני מכירה מכורים לסמים ולאלכוהול שהםסיקו ונקיים כבר שנים.

הכל אפשרי.
תעיפי את הפסיכולוגית שלך היא משתמשת בשיטת הפחדה ואת מעדיפה לשקר לה כי אין לה כלים לעזור לך .
שתלך להזדיין.

להתמודד לבד זה הכי קשה, אין תמיכה, אין עם מי לדבר ויש את הרצון לשבור את הכלים ולחזור לסורך.

זאת מלחמה.
יום יומית.
וזאת מלחמה שרק רת בוחרת אם לנצח בה או להפסיד בה.

תחשבי על זה .
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - צודקת.
יש ימים שאני באמת לא מקיאה. אבל אחכ חוזרת לאותו מצב.
מרגישה שאני חייבת להקיא.
אני מתמודדת כל יום עם זה. אני אמשיך להלחם. :)
תודה.
לפני 3 שנים
My Story - אם החיים שלך חשובים לך תתאשפזי וטפלי בעצמך.
אם צריך שהבן-זוג שלך יאשפז אותך בכפייה אז שיעשה את זה.

את מהמרת כאן על החיים שלך.
אם תרצי או לא - תמשיכי ככה ובסופו של דבר פשוט תמותי צעירה.
לא כל אחד יכול להתמודד לבד, פאקינג לייף.

בתי הקברות מלאים בגיבורים ששיקרו לפסיכולוגית שלהם וחשבו שהם יכולים להתמודד לבד.
אל תהיי גיבורה, בחרי בחיים.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - אין לי בעיה ללכת להתאשפז.
הקטע זה שאם אתאשפז יביאו לי כדורים.
בטוח. ככה זה.
ואני לא בעד.
אם היה אפשרות להתאשפז בלי כדורים הייתי הולכת מזמן.
לפני 3 שנים
My Story - רוצה גם להתאשפז בלי רופאים?
בלי בית חולים? בלי מחלקה?

סמכי על אנשי מקצוע, הם יודעים מה הם עושים. את מעדיפה להמשיך לאבד אנרגיות לאט לאט עד שתישארי עצמות או לסבול מכדורים תקופה מסויימת ואז להיות בריאה?

לאיפה ההיגיון שלך ברח?
כדי לך להתעורר על החיים שלך ומהר.
לפני 3 שנים
D r a K o N​(שולט){Juliya} - לא משנה מה ההתמכרות כשתרצי לצאת מזה הנשמה תראה לך את הדרך איף להפוך לאדם טוב ושלם יותר יקירתי. אולי זה נשמע בנאלי או מס שפתיים אבל זה מנסיון מר
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - צודק. אני יודעת..
צריכה שהרצון להחלים יביס את הבולמיה.
לפני 3 שנים
נפשיסוטה{ברדקיסטית} - אני עם הבחור החכם פה.
הנשמה מראה לך את הדרך.
והדרך היא קשה .
אישפוז בכפייה יראה לך לאן החיים והבחירות שלך הובילו אותך, זה יכול להעיר אותך וזה יכול להוריד אותך למטה וחזק יותר.
בחירה מרצון להתמודד ולהלחם עם המחלה שלך זה צעד שמצריך חוזק שקיים בך ואת חוששת להשתמש בו.
אני יודעת שאת חזקה.
את יודעת שאת חזקה.
ההתמכרות שלך הורגת אותך, לאט, אבל הורגת.
את רוצה למות?

תעשי מה שאת רוצה,
ותהיי שלמה.
אם את מצליחה להתמודד ימים בלי להקיא את יכולה להתמודד שנים ובכל שאר חייך.

תלחמי ילדה .
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה:-) אני אלחם ונלחמת כל יום.
לפני 3 שנים
אלפא-בטא​(נשלט) - אין לי עיצה לגבי ההתמודדות. אבל, את נראית מעולה, ממש, ואת צריכה להאמין בזה ויש לך בשביל מה לאהוב את הגוף שלך.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה לך:)
לפני 3 שנים
פושטקית​(לא בעסק) - יקרה, בצורה אשת מקצוע אני יכולה רק להגיד לך את מה שאת כבר יודעת. הפרעת אכילה היא התמכרות, והתמכרות היא משהו שמאד מאד קשה לנצח לבד. בטח בשלב של הגמילה. אני יודעת שאשפוז נראה מפחיד ונוראי, אבל יש מחלקות מצויינות לטיפול בהפרעות אכילה. זו ההתחלה הכי נכונה ובטוחה, שתאפשר לך קרש קפיצה משמעותי להמשך המלחמה אחר כך. וזו תהיה מלחמה.
את כבר יודעת שיש בעיה, וזה נרבה יותר מרוב הבחורות שהכרתי. אל תתביישי להיעזר. אשפוז הוא באמת באמת ההתחלה הכי טובה.
ועכשיו חיבוק גדול. את יכולה.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה:)
לפני 3 שנים
אלינור38​(נשלטת) - מדהימה שכמוך..כמה אמיצה את לכתוב פה את עצמך ולהודות שיש בעיה.
זאת חצי דרך.
את חייבת לטפל בעצמך ואם צריך להתאשפז עשי זאת.
תחשבי על עתידך ומשפחה בעתיד.
בהצלחה מתוקה}{
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה על התמיכה שלך:)
החשיבה על העתיד זה מה שמניע אותי להלחם.
לפני 3 שנים
אלינור38​(נשלטת) - את יכולה..תאמיני.
ויש לך גבר תומך שאיתך זה המון.
את תצליחי.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - צודקת. הוא הכי תומך בי.
אני אצליח.
לפני 3 שנים
מתגבשת -
שפנפנה יקרה אין לי ידע מקצועי מתאים בנושא.
במצב כזה אם אחווה דעה היא יכולה לשקף
מקסימום את מידת האופטימיות או הפסימיות שלי,
שאיפות לב ועוד כל מיני דברים שאלייך לא קשורים.
לכן החלטות טיפוליות חשוב לעשות עם אנשי מקצוע.
כאלה שאצלם את עוד אחת מרבים שכבר טופלו, כולל הצלחות.
ואם מה שאיש מקצוע אחד אומר לא נשמע לך זה בסדר,
כדאי לקבל חוות-דעת נוספת ולהשוות ביניהן.
שולחת חיבוק
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה:)
לפני 3 שנים
טאקית - בולמיה זו אכן מחלה. מחלת נפש.
אני לא נוהגת להגיב על פוסטים שכאלה מהסיבה הפשוטה שלא לי ולא לאחרים אין שמץ של מושג מה מתחולל בתוכך. לבד לא תצליחי. וגם אם כן הסימפטום יחזור בעתיד. לכן אשפוז מרצון וטיפול בבעיה ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה לך:)
לפני 3 שנים
Sirene{John} - אני לא פסיכולוגית ומעולם לא הייתי בולימית, ככה שהדיעה שלי לא יכולה לתרום לך כאן.
הייתה תקופה שבה הייתי אוכלת מעט (אני לא אפרט כי אני יודעת שבזמנו כשהייתי קוראת על "דיאטות" או הרעבות זה היה מעלה בי צורך תחרותי להפחית עוד יותר כמויות), ואז כשהייתי אוכלת ארוחה מלאה ואמיתית הייתי מרגישה נורא. עצם התחושה של השובע התקשרה אצלי לרגשות אשם, התרופפות משמעת ול"לכלוך".
אני חושבת שזה התחיל להשתנות אצלי כשהתחלתי לחזק אצלי קולות בראש שהעריכו אותי. קולות של "הורה" או "חברה" - הקול של ההורה היה כועס עליי כשלא הייתי אוכלת מסודר. הקול של החברה היה כועס עליי כשלא הייתי נדיבה וטובה אל עצמי. אמנם אצלי זה ממש לא היה חמור כמו בולימיה או אנורקסיה, אבל אלו השני סנט שלי. תנסי לחשוב מה היית אומרת לבת שלך או לחברה הכי טובה שלך אם הן היו מספרות לך על זה. מקווה שזה עוזר :)
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - כן. זה עוזר. תודה רבה לך:)
לפני 3 שנים
BrownCotton​(לא בעסק){לא בעניין!} - לכי טיפול,זו לא בושה, העובדה שאתה מודעת לזה יעזור לך בהמשך הדרך...ורק מוכיח שיש בך את הכוחות .
יחד עם זאת, קחי בחשבון שקל זה לא יהיה, אבל החוזק הפנימי שזה ייתן לך כשתצאי מזה (ואת תצאי מזה..) הוא אדיר, בשלב הראשון(לא כאשת מקצוע) הייתי ממליצה לך לנסות להבין עם עצמך על מה זה יושב? ולהסתכל על הכל באור חיובי,את בזוגיות, יש לך אהבה,תמיכה,אני בטוחה שאת גם יפה וסקסית...ואת גם אמיצה, לכי על זה בכל הכוח ואל תוותרי על עצמך,ועל החיים שלך...יש לי חברה טובה שיצאה מזה,מכירה את זה מקרוב..מאחלת לך בהצלחה,ושולחת לך הרבה כוחות וחיבוק ענק!
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה לך:)
לפני 3 שנים
Amor Fati​(נשלטת) - לא כיף להתאשפז בבית חולים פסכיאטרי בדיוק כפי שלא כיף להתאשפז בכל בית חולים.
לו היית חולה בדלקת ריאות והיית מבינה שהזמן בו את אינך בטיפול פועל לרעתך, היית
עושה את דבר הלוגי הנכון ופונה מרצונך לבית החולים.
סביר להניח שלא תאושפזי במחלקה סגורה ואף יתכן שתגיעי רק לאשפוז יום.
בכל מקרה את לא מתאשפזת בכפייה ותמיד יכולה ללכת...
היתרון במקומות אלו, הוא הצוות הרב תחומי המתמקצע בבעית אכילה.
זו הדרך המהירה, הנכונה והחכמה לפתור את הבעיה.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - אני יודעת. תודה:)
לפני 3 שנים
BrownCotton​(לא בעסק){לא בעניין!} - לכי טיפול,זו לא בושה, העובדה שאתה מודעת לזה יעזור לך בהמשך הדרך...ורק מוכיח שיש בך את הכוחות .
יחד עם זאת, קחי בחשבון שקל זה לא יהיה, אבל החוזק הפנימי שזה ייתן לך כשתצאי מזה (ואת תצאי מזה..) הוא אדיר, בשלב הראשון(לא כאשת מקצוע) הייתי ממליצה לך לנסות להבין עם עצמך על מה זה יושב? ולהסתכל על הכל באור חיובי,את בזוגיות, יש לך אהבה,תמיכה,אני בטוחה שאת גם יפה וסקסית...ואת גם אמיצה, לכי על זה בכל הכוח ואל תוותרי על עצמך,ועל החיים שלך...יש לי חברה טובה שיצאה מזה,מכירה את זה מקרוב..מאחלת לך בהצלחה,ושולחת לך הרבה כוחות וחיבוק ענק!
לפני 3 שנים
cיגי - אני מצדיעה לך על האומץ לחשוף כאן את עצמך
מניחה שזה לא היה לך קל
אני גם בטוחה שבעזרת בן זוגך המדהים
שממנו את מקבלת תמיכה
את לא תזניחי. ותטפלי בעצמך. את אינטלגנטית. ואת יודעת שזה איסור מוחלט להזניח את זה.
בהצלחה לכם מתוקה:)
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה:)
לפני 3 שנים
BODYGUARD​(שולט) - לקח לי יום שלם של מחשבה לפני תגובה.
יש לי כמה דברים לומר בנושא אבל הם בטח שלא ייאמרו כאן.
לאחר רשותו של אדונך כמובן, מוזמנת לפנות.
שבת נהדרת!
:)
לפני 3 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - עצתי הקשבי לקרח.כל עצה שלו יכולה רק להועיל
לפני 3 שנים
BODYGUARD​(שולט) - הו..
בלונדי!
חן חן על הפירגון :)
לפני 3 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - את אישה אמיתית .קודם את בדרך הנכונה כי את מודעת לבעיה ואף מנסה להתייעץ ולקבל עזרה.העוזר היחיד שלך הוא את עצמך בראשית.אני קוראת אותך ויש בך המון כוח,בשילוב עם הגבר שלצידך את יכולה ,יכולה לבחור בחיים שפויים,את צריכה לקחת פיקוד יקירה,זה קשה אני יודעת,הלוואי שתצליחי לעזור לעצמך פן יהיה מאוחר
ויודעת מה?אנע כל כך שמחה בגבר הזה שלך,הוא יעזור לך .ככה זוגיות נראת תומכת מעצימה מכילה,הכוח מתחיל ממך אהובה,תעשי הכל למענך ולמען משפחתך בהווה ובעתיד.
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה לך.
אני מאוד שמחה שאני בזוגיות איתו. הוא דואג אכפתי ואוהב אותי. כמו שאני.
אני אהיה בסדר. אני חזקה. ואנצח.
לפני 3 שנים
aura - וואוו שפנפנה קראתי את כל התמיכה והאהבה שאת מקבלת כאן וזה מרגש. אני בטוחה שהאהבה הזו חיזקה אותך להמשך ההתמודדות עם המחלה.
את הנזקים של הבולמיה לא צריך לפרט כי את מודעת אליהם.
אני מכירה צעירות עם מחלות אחרות של הסבת נזק עצמי שהולכות לאשפוז מרצונן ברגעים שהן מרגישות שהן "על הקצה" ורמת הנזק שהן גורמות לעצמן גדולה מידי, וזה הכל מההבנה של אחריות אישית.
אז קודם כל את אחראית לעצמך. הדימוי של הורה שמטפל בילד שלו בחמלה ואהבה כפי שעלה קודם, הוא דימוי שאני מאמינה בו מאד. יש לך את האמא הפנימית והטובה שלך שדואגת לך. שווה לנסות להתרכז ולהקשיב למה שהיא אומרת.
ואני מסכימה שלהתמודד לבד עם מחלה כזו זה כמעט בלתי אפשרי. תמיכת בן הזוג ואף הצבת גבולות (שלו, בלי קשר לאופי הקשר שלכם) היא חשובה מאד. וכל טיפול קבוצתי גם חשוב ויכול מאד לקדם.
אני חייבת לשתף אותך שהייתה תקופה ששיקרתי לפסיכולוג שלי. הנזק שגרמתי לעצמי בתקופה הזו היה עצום ולקח לי שנים לתקנו.
במקרה זה להחליף פסיכולוג זה רעיון ממש לא רע.
אבל לא להישאר לבד!
הרבה אהבה לך שמתמודדת באומץ, את גיבורה 3>
לפני 3 שנים
שפנפנה בחזק{Drake} - תודה רבה על התמיכה שלך:-)
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י