שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 17 בפברואר 2016 בשעה 9:38

אז אחרי ימים ארוווווכים של הימנעות , אתמול אדוני חס עליי. נתן לכלבונת שלו את מה שהיא כל כך רצתה. אבל האם היא שבעה?חה חה! 

קמתי בבוקר עוד יותר רעבה! ואני אוהבת את הרעב הזה. זה לא רעב הישרדותי שאם אני לא אקבל עכשיו אוכל, אני הולכת למות, לא... זה רעב מתוך רוגע, רעב למנה טעימה שיהיה אפשר להתענג עליה בלי למהר, בלי לרצות לגמור פה ועכשיו... לטעום בביסים קטנים ומדודים, לגלגל אותם באיטיות על הלשון, לתת לכל הרספטורים לספוג את מגוון הטעמים העשיר... ולבלוע כשיהיה אישור לכך...

ואין מילים יותר משמחות מאלה ששמעתי מאדוני אתמול לפני שינה:

"מחר בבוקר את שמה את הפלאג בתיק כשאת הולכת לעבודה ומחכה להוראות שלי ". 

"כן אדוני!" עניתי לו והתחלתי לקשקש עם התחת כמו כלבה עם זנב שהבטיחו לה עצם מתוקה! 

כי ברור לי שאדוני מבשל משהו טעייייייים! 

אז הפלאג בתיק, הכלבה דרוכה, כל החושים מחודדים והציפייה ממלאת את כל החללים.

* ונכון שזה פוסט של ילדה מפגרת ומתלהבת , אבל מה לעשות , כשאדוני גורם לי להרגיש כמו ילדה קטנה אהובה ומאושרת שלא מפחדת להתלהב ורוצה לחלוק את זה עם כל העולם!?

אשת לפידות n​(שולטת) - כיף לך אין כמו ההרגשה הזו..תהני
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - ודה אשה אהובה
לפני 8 שנים
FOR GOOD - ציפיתי לאיזה גרף חינני, לאב, אבל גם זה נחמד (:
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - ציפיה היא כידוע דרך סלולה לאכזבה, אחי:)
ויש! יצאתי לא צפויה!:)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י