סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
לפני 8 שנים. 8 במרץ 2016 בשעה 17:53

"שימי את כל מה שאת לובשת פה על הספה", אמרתי לה. 

בתחילה הביטה בי מבולבלת. הרי רק לפני רגע שתינו יין, דיברנו, צחקנו ופלירטטנו. ואז בעיניה ההבנה חילחלה. השיחה שהתנהלה אמנם בחיוך, הרי נסובה סביב גבולות, מילות ביטחון מועדפות, דברים אהובים ופחות. היא קמה, צעדה למרכז השטיח, נעצה בי מבט מתריס ופשטה את בגדיה. כשהגיעה לתחתוני החוטיני והחזייה הרימה מבט שואל, ונענתה בהינהון חד משמעי. כעת פשטה אף אותם, ולנוכח מבטי הרעב נעמדה והבליטה את שדייה וישבנה. 

נעמדתי והתחלתי מקיף אותה כמו שכריש בודק את טרפו. מעגלים הולכים וקטנים, ואז אצבע מלטפת מלמעלה למטה, וחזרה למעלה לאורך גבה, חזה ובטנה. ליטפתי את שדייה, ושיחקתי באצבע עם פטמותיה, והן נעמדו דום בתגובה.

כיסיתי את עיניה בפיסת בד שחור, ובדקתי שהיא אינה רואה כלום. אחזתי בה והורדתי אותה לכריעה על השטיח. ליטפתי את שיערה ברכות וניגשתי לחדר הסמוך להביא את תיק הציוד. הוצאתי ממנו את חבלי הקשירה, ופרשתי אותם מולי על השטיח.

התיישבתי מאחוריה, יד ימין שלי מחבקת אותה מעל החזה, ויד שמאל, שכבר החזיקה בקצה החבל, לפתה את ידה השמאלית והביאה אותה אל מאחוריה גבה. יד ימין הרפתה מהחיבוק ומשכה את ידה הימנית גם היא אל מאחורי הגב. קשרתי את פרקי ידיה יחדיו, והמשכתי כורך אותה בקשירת חזה. בכל פעם שהקפתי את גופה עם החבל והידקתיו בקשר, נמלטה לה אנחה קלה.

סיימתי את קשירת החזה והתיישבתי על הספה מולה, נהנה מהמראה. הופתעתי לטובה מהרוגע והשלווה בהם היא שררה. נתתי לה מספר דקות לספוג את התחושה בטרם נמשיך.

כרעתי שוב מאחוריה, ליטפתי את שיערה, נשקתי לה על הלחי ליד האוזן ואז תפסתי אותה בשיער ומשכתי לה את הראש לכיוון הריצפה, כך שישבנה נשאר מורם מעלה. 

כרעתי מאחוריה, ידיי ממזמזות את פלחי ישבנה, מעסות אותם קלות. הרמתי אותן ונתתי ספאנק מסונכרן לשתי הלחיים.

היא נאנקה והצמידה את מצחה לשטיח. המשכתי, כאשר מדי פעם דיגדגתי את דגדגנה, מחדיר אצבע או שתיים לכוס הנוזל שלה. 

התחת שלה קיבל גוון ורדרד-אדמדם יפה, ואני קרבתי את אוזנה ואמרתי לה "בשיחותינו הראשונות היית חוצפנית לא קטנה, וסיכמנו על עונש. זוכרת מהו?"

"כן... 20 מכות קיין..." ענתה.

"הגיע הזמן לשלם על חוצפתך" 

הורדתי את הקיין ממקומו על הקיר. "תספרי!"

את עשר המכות הראשונות נתתי בעוצמה הולכת ומתגברת, והיא עמדה בכך יפה. ספרה כל מכה ומכה, גופה נדרך לפני ומקפץ אחרי.

את עשר הנותרות הנחתתי בעוצמה חזקה אך שווה בין כל מכה ומכה. השתהתי מעט בינהן, נהנה לתפוס את גופה לא מוכן. התענגתי לראות שגם בהן עמדה בגבורה. 

ליטפתי את ישבנה העטור פסים אדומים בוהקים, וגיליתי רטיבות מפתיעה זולגת לאורך ירכה. עקבתי אחר הרטיבות אל הכוס החלקלק, ודחפתי לתוכו אצבע...שתיים... שיחקתי איתן בתוכה, כשידי השנייה לוחצת על בטנה התחתונה ומתעללת בדגדגן שלה.

קולות העונג שהפיקה הלכו וגברו, גופה החל לרעוד וסילון נוזלים פרץ ממנה, מלווה ברעד בלתי נשלט שלה.

פשטתי את בגדיי, התישבתי מול ראשה, משכתי בשיערה את ראשה כלפי מעלה מן הריצפה ודחפתי אל פיה שלוש אצבעות. היא ליקקה אותן בתאווה, העבירה את לשונה בין אצבעותיי וניקתה אותן מנוזליה.

כיוונתי את ראשה והורדתי את פיה הפעור על איברי הזקור, הרמתי והורדתי, עוד ועוד, עמוק ועמוק יותר. מדי פעם החזקתי את ראשה מטה כדי לשמוע אותה נחנקת קלות, ואז שוב הרמתי. כך בקצב גובר, עד הרגשתי את הפיצוץ קרב, ואז אחזתי חזק בידי האחת בשיערה, ובשניה בעורפה, ופרקתי את עצמי לתוך גרונה.

השכבתי אותה בין זרועותיי, הסרתי את כיסוי העיניים, פרמתי את הקשירה וליטפתי את פניה.

"תודה..." לחשה לי 

"תודה..."

 

 

 

נפשיסוטה{ברדקיסטית} - שלום מאסטר כאב, הנשלטת בפוסט סיימה במילה של תודה עבור התחושות שעוררת בה .

אומר גם אני תודה, בגין התחושות שעוררת בי.

כתוב יפה, מפורט וסקסי .

תודה ( לך)
מי ייתן והמוזה תנוח עליך לעיתים קרובות יותר ותנעים קריאתינו :)
לפני 8 שנים
MagisterDolor​(שולט) - רב תודות לך יקירתי :)
לפני 8 שנים
נפשיסוטה{ברדקיסטית} - לא לא לא...התודות הן לך.

מכל כוסי , יקירי .
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י