סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 9 במרץ 2016 בשעה 9:12

אני גדלתי בברית המועצות לשעבר, ומאז היותי ילדה קטנה הרגילו אותי שב-8 במרץ בנים מביאים לבנות מתנות, כמו שבנות הביאו מתנות לבנים ב"יום הלוחם" שחגגו ב-23 לפברואר. 

תמיד זה הרגיש לי קצת מאולץ. לפני כמה שנים התחלתי לחפור מה המקורות של היום הזה, למה מה מו מי, מאז כל פולחן המתנות הזה התחיל לעצבן אותי עוד יותר. 

ואתמול כמה שניסיתי להתחמק מברכות ריקות ומתנות חסרות פואנטה— הרי רובם מביאים אותם ללא מודעות למהות, אלא מהרגל לברך את כל מי שיש לה כוס, בכל זאת יצאתי עם כמה פרחים וברכות, נו מילא...

אבל בערב אחרי יום עבודה מתיש, ארוחה אצל ההורים, אחרי מקלחת חמה ומפנקת ששטפה ממני את היום ההוא, הסתכלתי במראה תוך כדי שניגבתי מים מהגוף הרטוב שלי ובפעם הראשונה ראיתי אשה. לא ילדה מתבגרת, לא דמות עם מאפיינים נשיים, לא מישהי שרוצה להיות אשה במלואו המובן של המילה — אלא אשה. משהו כמעט בלתי נתפס השתנה בי— העמידה שלי טיפה שונה, ויחס שלי לגוף שלי, פתאום כל מה שלא קיבלתי בעצמי — פשוט קיים, נמצא ומתחבר לתמונה שלמה בדיוק בדיוק.. פתאום האנרגיה שלי הרגישה לי אחרת, יותר מיושבת, יותר רכה...

עמדה מולי אשה שניגבה בעדינות את הטיפות האחרונות של המים מהחזה, הבטן... הסתרקה באיטיות. ואני , כאילו לא אני בכלל, מסתכלת על עצמי מהצד. 

פתאום שמתי לב כמה טקסים קטנים בדברים הכי רגילים יש לי. כמה משמעויות נסתרות יש לי להרבה דברים הכי שגרתיים שאני עושה. פתאום שמתי לב איך אני מכניסה טיפת קסם בהכי בנאלי, הכי פשוט בלי לשים לב. 

וזה ממש התחבר לי ביחד— ההבנה שקיים קסם נסתר בכל דבר וקבלה של עצמי כאשה. אשה עם כח, לא אפחד מהמילה הזאת — מכשפה (אני מניחה, שנשים יסכימו איתי — כולנו קצת מכפשות). 

אז עמדתי שם ערומה מול המראה הגדולה במקלחת, הסתכלתי על עצמי, הרגשתי שפה ועכשיו קורה רגע מאד חשוב בחיי כבן אדם, כאשה— עוד שלב בהשלמה עם עצמי, עוד צעד יותר קרובה לאני האותנטי שלי... ובירכתי את עצמי בקול רם "יום אשה שמח, אשה"... 

ועכשיו, עם כל ההבנות, התובנות, הרגשות ומהמקום יותר מיושב וחזק ממש בא לי לעשות שטויות... בוא, אביב, בוא, תביא איתך גם קצת משחקים :)

אישה מבפנים​(נשלטת) - התובנה שלי היא שהיית צריכה להתקלח הרבה קודם.
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - כל מקלחת והזמנה הנכון:)
לפני 8 שנים
אישה מבפנים​(נשלטת) - ועכשיו ברצינות - מפרגנת.
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - תודה רבה :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י