לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 21:23
אני מוכנה להודות שאני לא כאן הרבה, שאני בטוחה שלא כאן מקומי... שאני בליגה אחרת...
יהירה כזאת..
אבל... כשמעקצץ לי, שם... ובא לי.. ואני נורא רוצה... אני נכנסת הנה ונרגעת...
כאן אני נושמת את האויר האמיתי שלי, הנשימות שלי כאן טבעיות יותר, משוחררות,
אני יודעת.. שכאן זה מקומי. בלי תחפושת. בלי הצטעצעות.
אני קוראת, כותבת, נרגעת, לא מתמסרת לאף אחד, ונעלמת שוב , לעוד פרק זמן של לשרוד את החיים...