לפני 17 שנים. 9 בספטמבר 2006 בשעה 21:46
האשה שחיה רק בכאילו, צובעת בדים בחלון.
יש לה משקפת ויש לה שדיים ויש לה כלי נשק
לסגור את היום.
האשה שחיה רק בכאילו, רוקמת מחר שאינו הכרחי.
יש לה עיצות ויש לה כתפיים ויש לה פה
שפותר את הכל.
קוראים לה נירוטית, קוראים לה היסטרית
אבל האשה של כאילו לא מקשיבה.
כשהיא איתך היא לא מסתכלת, היא לא שם בכלל
היא בעולם משלה.
ויום אחד, כך כתבו בעיתון, האשה שחיה כאילו
נכנסה לארון.
היא לקחה כוס קפה, אספרסו כפול
וטבעה בתוכו. סתם. בלי חרוז.
