סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 10 באפריל 2016 בשעה 13:40

בהמשך לפוסט שנכתב היום הצצה להצצה...

הדברים מתעכלים לאט אצלי,  אני מוצצת ולועסת כל פרט שעולה למודע כאשר הערפל של ההתרגשות מתחיל להתפוגג.

פתאום אני חווה אותה תחושה של גירוי שהייתה לי כשרק גיליתי את העולמות התחתוניים שבי. שוב אותה תחושה של ניצחון. ניצחון על האגו. אני מוציאה לשון ועושה לו פרצופים לחצוף הזה שניסה לשכנע אותי שזה לא בשבילנו כשהתהלכתי שם קרוב לגבול...

תחושה של חופש שמעבר לגבול.גירוי מהסקרנות והדמיון שכבר רץ קדימה. 

רק הפעם לכל זה מתלווים גם תחושה של בטחון ואמון בבן זוג שלי. ההבנה שאני עטופה באהבה שלו,  שאני ברת מזל כי יש לידי בנאדם שכל כך רואה אותי ונמצא איתי שם בכל רגע.

קיבלנו הצצה קטנה למה שקורה בינינו כשיש איתנו עוד אנרגיות,  עוד ידיים,  עוד בן אדם לחלוק איתו... ההצצה הזאת הראתה לי את החוט המקשר בינינו וכמה קל להשתחרר כשיודעים שהוא קיים.

 

ומה שמדהים... אני כבר כתבתי פעם שלפי דעתי היצירה ויצרים קשורים חזק ביחד .

החשיפה שלי לעולם הסטיות ושליטה קרתה כשהתחלתי תהליך של פיתוח קול שחלמתי עליו כל כך הרבה זמן.. וכמה שיותר יצרתי בזמן הזה ככה יותר הייתי פתוחה והגעתי עם עצמי למקומות מדהימים בתהליך גילוי המיניות שלי. ובלי שום קשר יצירה תהליך מאד מחרמן.. 

וביומיים האחרונים אני שוב רואה את שתיהן עושות צד קדימה - בסשן פיתוח קול של שעתיים הגעתי לגבהים ועוצמות שפשוט לא תיארתי שקיימים בי,  פתאום שמעתי קול שלא האמנתי שהוא שלי. הרגשתי וויברציה ועוצמת שהכניסו אותי לשוק. גילוי מדהים שחיזק אותי... ויום אחרי זה אני בלי פחד,  עטופה ומסוקרנת עוברת עוד כמה גבולות. אני לא אפסיק לשיר לעולם,  מבטיחה לכם! 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י