בערך כמו כל דבר בחיים, בסופו של דבר...האיש הנכון יגיע, כשהמוכנות הפנימית מגיעה.
ממציאי שיטת הטיפול "פוקוסינג", חקרו את שיטות הטיפול השונות, וניסו להבין מה גורם לאחת להיות מוצלחת יותר מהשניה, או למה שיטה אחת טובה יותר בעבור מישהו אחד ואחרת בעבור מישהי אחרת... והמסקנה הבסיסית היתה, שנכונות המטופל לטפל בעצמו, היא הסיבה להצלחת הטיפול, ולא משנה באיזו שיטה יבחר, הוא יחשב כמקרה הצלחה.
אני כבר כמה חודשים בכלוב, ולא ממש מוצאת את עצמי...היו מפגשים כאלו ואחרים ואפילו עוד אחד שהצליח לשרוד קצת יותר, אבל מעבר לזה סוננו המון, אם לא המון מאד אחרים, שאו התיימרו להיות, או שאפילו לא העמידו פנים.
כמובן, שכנראה היו גם את אלה שחוסר המוכנות שלי סיננה, אך אני בספק אם אני צריכה יותר מיד אחת על מנת לספור אותם.
חברים יקרים, רק בגלל שאני חדשה בתחום,לא מעיד בצורה זו או אחרת על ניסיון החיים שלי.
ואני מבטיחה לכם שהוא לא מועט..
אז אלא אם כן יש לכם משהו אמיתי להציע...כזה עם תבלינים וקינוחים ואולי אפילו אפיה (כזאת איטית שהתבשיל יוצא ממש ממש מוכן וטעים) - (ואני לא בהכרח מדברת על מונחים קולינריים גרידא) - אני משערת שכדאי שתדלגו הלאה
ובנימה אופטימית זו..
כמו שחברה טובה אומרת
אני משבתותכם לשלום
