ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 7 שנים. 21 באפריל 2016 בשעה 17:20

אז לא. אני לא מאבדת על נקיונות בבית לקראת החג , לא מוציאה שום דבר מהבית,  כדי להכניס אותו דבר רק עם מדבקה אחרת,  לא חושבת שזה רלוונטי לגביי לא לאכול קמח וכו'...

אבל כן,  אני דואגת לחגוג עם המשפחה, דואגת לשולחן מלא בטוב בכבוד למסורת.. דואגת להשקיע מחשבה לכבוד מה התכנסנו כאן היום. דת עצמה פחות מושכת אותי,  אני לא רצה עם עיניים מגולגלות אחורה מלחץ לקיים מצוות... אבל המסר של החג הזה מהדהד בי כל שנה מחדש...

לפי החקירות הארכיאולוגיות אין שום זכר לכך שהיהודים היו במצרים,  לא לזה שהם מתישהו היו עבדים בכלל. הסיפור הזה נכתב בכתבים מספוטמיים  עוד אלף שנה לפני שהתחילו לכתוב את התנ"ך... (אני לא באה לריב עם אף אחד,  זוהי דעתו של המדע והממצאים שלו)... 

וזה בהחלט סיפור יפה. סיפור על הקושי להתגבר,  קושי להשתחרר,  על ניצחון ואל אמונה. 

זה סיפור על שחרור מעבדות,  עבדות שכל אחד מאיתנו נמצא בה. 

וכל שנה אני מתבוננת בעבדות שלי. כל שנה מכל הגורמים שעוצרים אותי אני בוחרת אחד ומכנה לו "פרעה"...

בהתחשב שה"פרועה" הכי רציני וחזק שלנו הוא אגו ושחרור שלי מעבדותו אני עושה בצעדים קטנים כל השנה, הפעם אני בוחרת בגזענות. 

נכון,  אני מצהירה על עצמי כלא גזענית, אבל אני לא אשקר שהחינוך והתרבות שספגתי השאירו עליי חותם, נכנסו לתאי הגוף. גם אני פוגשת מחשבות מקטלגות אנשים בראשי. 

אני לפעמים פוגשת בי פחד מלא מוכר.  אני עוד לא למדתי לקבל את האחר ולתת לו מקום,  לפעמים אני מפשלת.. וזה שוב,  כמה שזה אירוני,  מביא אותי לאגו... 

 

אז בא לי לאחל לעצמי ולכולם להתבונן בפרעה האישי, לבדוק מי בדיוק שם שולט בפנים,  את מי אנחנו משרתים?  וכמובן,  מאחלת לכולנו בהצלחה בתהליך השחרור! 

חג שמח חברים,  חג של התחדשות,  חג של נשימה עמוקה ושחרור!  

 

אני אוהבת חגים,  הם מזכירים במירוץ הזמן המשוגע הזה את הדברים החשובים לי. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י