לה וידה לוקה

קלייר​(נשלטת) - גברתי,
את לא צריכה לכתוב יותר מארבע שורות כדי לגרום למבט שלי להזדגג ברגע שהפנטזיות מתחילות לטוס באיבר שנקרא ביומיום מוח, ושהופך בסיטואציה האמורה למוליך גלי חרמנות ממנו אל שאר הגוף.
את אכזרית גבירה שלי. הרי ברור לך שעכשיו לא אצליח להירדם. אני אשכב במיטה ואדמיין כל חור שאת מחוררת ברשת המחוררת מלכתחילה כדי לספק לך מעבר חופשי אל האיברים בהם את בוחרת להשתמש בי.
את משגעת אותי גברתי... תודה :)

Belisana​(שולטת) - מממ... אוהבת מעברים חופשיים:)
לוקחת אותך ואת גרבי הרשת איתי למיטה:)
ואת מוזמנת לקחת אותם (עלייך) ואותי למיטה איתך}{

קלייר​(נשלטת) - לוקחת גברתי, תודה לך :)

חיבורי חוטים
יוצרים חורים
שמונחים מעל
לחורים שלי.
אצבעותייך חודרות
חור ועוד חור
מפלסות את דרכן
אל רטיבות
החור.

Belisana​(שולטת) - :) ממי אין כאן שום פילוס דרך, ישר מחור לחור:)