כולנו רוויים בחסכים כאלו ואחרים..
אני תמיד אומרת שאני כותבת רק עלי!
מודעת לחסכיי וגם יודעת בוודאות מהיכן השליטה (שלי) נובעת,מה הלב רוצה ומשתוקק
אני בורכתי בהבנת הנקרא , חדה מאד למילים ומהיכן המילים מגיעות, מאיזה עומק עמוק שיש בכל אחד מאיתנו.
אני רוצה להאמין שאני כותבת רק שם מהעומק הזה שאני תמיד משווה אותו לאוקיאנוס,ולמה?
כי שם בחלקת האלוהים הזו ישנם עומקים שאיש לעולם לא יצליח להגיע!
החסכים בעיני פורטים בנשמתו של כל אחד מאיתנו, ומאמינה שבכל אחד מאיתנו יש את העומקים הללו
כמו שכתבתי לא מעט, לא כל אחד מודע או יודע איך לצלול אליו,לחטט שם, לנבור שם.
אחד הדברים העמוקים בשליטה, זה רובד עצום של חסך בלתי יתואר,אני מעצימה את החסכים שלי למקום מופלא שנקרא התת מודע!
התת מודע שלי מסודר במגירות מגירות שכל מגירה יש בה אוצר אחר ממני.
אני יודעת לפתוח" את המגירה הנכונה ולהתייחד עם מה שיש בה!
לא אפרט את חסכיי כי זה החלק הפרטי שלי, אבל בזה שאני מודעת לכך, זו קירבה והכלה לאני שלי.
יש ימים שאני קמה עם מצב רוח כזה או אחר,ונגשת ישר למגירות הסודיות שלי לברר את פשר המצב רוח!
אין איש בעולם הזה שלא זקוק למגע, קירבה,רגש,חיבוק!
הלב פותח את שערייו לאותו חיבור מטורף של מגע ,קירבה,רגש, חיבוק!
השליטה שלי היא המעטפת של כל מי שאני!
הכמיהה להגיע לדרגת שליטה הכי גבוהה שיש!
שבה למעשה ישנה הכלה של החסכים שלו,ושלי!
לפעמים אני מרגישה כאורחת בעולם הזה,שהכל בעצם הבל הבלים,שכל מה שנותר זו בעצם הנפש המיוחדת הזו!
ובעיני כל נפש היא מיוחדת, כמו לטוות אריג של חוטים חוטים,עד שרואים את המוגמר!
וזה מה שהלב שלי בחר לכתוב הבוקר!
יום צונן לכולם.....
