לפני 7 שנים. 7 ביוני 2016 בשעה 10:06
בזמן הזורם,ניצוץ רגעי מופיע.
אני אמשיך לצעוד בכדי לחרוט את זכרונות העולם
-כך מאמינה.
היה לי חלום שטרם היה לאף אדם.
זרקתי את כל מה שלא הייתי צריכה.
לא יכולה להיכנע לתחושות ששמרתי בליבי.
גם אם אני נמצאת בין מציאות לאידילייה, הדחף שמציף אותי כבר לא ניתן לדיכוי-חרף העובדה שליבי משתוקק בעוצמה.
"שקרים", "פחד", "ריקנות", "צער"
אינני חלשה מספיק בכדי להיות אחוזה בשליליות שכזו.
העולם הזה מוצף בבני אדם נגועים.
עיניי סגורות מעל פני השטח בים התודעה.
זה הרגע בו אשאב את הרעיונות שדמיינתי.
פשוט לקבל את החיים ולנבול
טיפשי בדיוק באותה מידה כמו למות.
אני מוכרחה להשיג את מה שאין לאף אחד.אבן חן-"עצמה"
לחדור לתוך הפשטות-
יום אחד ישנה את האמת.
אני רוצה להאמין בכך
- זו אמונתי
האמת המוחלטת.
