לפני 17 שנים. 19 בספטמבר 2006 בשעה 19:08
קיבלתי פנייה ממישהי מאד אמינה עלי, שגם היתה שמה, בעיקבות המאורעות האחרונים. היא אישרה בפני, שאכן קרה מה שאלונה תיארה.
ברצוני להתנצל בפנייך אלונה על מה שעשיתי.
אמנם הייתי שיכור, אמנם היתה מסיבת חשק בחוף מציצים בים, אמנם היתה אווירה מאד משוחררת, כשאני ישוב על החול, בתור סאב לרגלי שיפחה גדולה, המחזיקה בי בקולר שהכינה מבעוד מועד.
אין בכל זאת כדי להצדיק את שעשיתי. שמתי יד על ברכך, ולא שעיתי לבקשתך להורידה, פעמיים. כל שכך, שגרמתי לך, לשרוף את ידי עם סיגריה. על כך אני מתנצל. מכל ליבי. מבלי קורטוב כלשהו של ציניות בדברי.
הריני להבטיח לך, שלא היה זכור לי המקרה כלל. כל כך ברור שלא היה זכור, שהרי טיפש אני לא, ועשיתי עצמי לקלס, בהתכחשותי למקרה. הרבה יותר פשוט היה להודות בכך, ולגמור את הסיפור הזה.
מבקש סליחה.
