רעשים של שקט

קיבלתי פה ושם הודעות מודאגות, שממש נגעו לליבי (ללא טיפת ציניות).

הרי בסופו של דבר,

נחמד לדעת שיש אנשים שאיכפת להם ממך.

יקיריי כתבו לי שמאז שאני עם מיצי, אני נוקט בקו אגרסיבי ותוקפני בתגובותיי בבלוג.

אז ככה:

מאז ומעולם לא חששתי להביע את דעתי בעניינים שחשובים לי, ואין לי מה להתנצל על כך.

אז תשאלו, למה קודם לא ועכשיו כן?

כי עכשיו מיצי קוראת לכם בבלוג, ומפנה את תשומת ליבי לדברים שיעניינו אותי, כי מה לעשות, יש לה קצת יותר זמן ממני והיא ממש אוהבת לקרוא אתכם! 

בנוסף, התדמית שלי בכלוב חשובה לי בערך כקליפת השום.

רוב הסיכויים שאת רובכם לעולם לא אפגוש פנים אל פנים, ואלו שכן פגשו אותי, כולם ידידיי. כנראה שיש סיבה.

יש לי חיים מלאים מחוץ לאתר הזה, אבל נחמד מדי פעם לראות חיים של אחרים, וללמוד מה ניתן לאמץ ומה רצוי לנתץ.

לסיכום- לעולם לא השתמשתי בקללות, מילות גנאי או כל דבר דומה בתגובות שלי, מה שלא ניתן לומר על הרבה אנשים עם "תדמית" חיובית ופופולריים כאן בכלוב. מעניין מה זה אומר עליכם.

ועכשיו לנושא העיקרי.

אוהב אותך מיליון מיצי שלי!! 3> 3> 3>