סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 7 שנים. 2 באוגוסט 2016 בשעה 8:50

דיברתי, מדברת ואדבר עוד לא מעט פעמים על האגו.

לעסתי עד עכשיו כל כך הרבה פעמים את הנושא מהצד הנשלט— כמה המקום החלש הזה מחשל אותנו בהתמודדות שלנו מול האגו הפגוע.

ועכשיו... עכשיו אני בוחנת אותו מהצד החדש.

אז מה קורה לנו כשהאגו שלנו מלוטף, מפונק וממלא אותנו? 

מה קורה לי, כאשר אני בשליטה מלאה, כאשר סוגדים לי ולכל פיסת הגוף שלי, לעונג שלי? 

מה קורה לי כשרק אני מחליטה ומעט מאד תלוי בפרטנר?

הרבה מאד אני. אני מלאה באני הזה. אני מתבוננת בי שמבינה שאני יותר בטוחה בעצמי ממה שחשבתי על עצמי. שאני גם במקום הגבוה הזה , בו יש לי מקום , לכאורה, להתפנק לגמרי וליהנות מעצמי ומה שעושים עבורי, עדיין עושה את זה דרך אהבה ודאגה לפרטנר. אני לוקחת את השליטה לא כדי לקחת שליטה, אלא כדאי להשתמש בה לטובת הנשלט...

ברור, לראות מבט מתחנן, מושפל, חושק כל כך מופנה אליך — זה נעים, זה מחמם, זה מגרה... 

אבל זה לא מספיק עבורי, אגו הוא לא הסם שלי— לכן, אני לא מתחברת , לדוגמא, לקוקאין— אני מעדיפה להתמלא בשונה ממני, מאשר להרגיש את עצמי מתנפחת מבפנים.

בהחלט המקום הזה נותן כל כך הרבה כח ואחריות. להוביל, להרגיש משמעותי, להרגיש שתלויים בך— אלא הרגשות שבוודאות גם שייכים למשפחת האגו, אך לפי דעתי יש להם גם ערך מוסף חשוב...

אומרים, אם אתם רוצים לבדוק בן אדם— תנו לו שליטה או כסף. בן אדם עם אגו חולני— ישתגע...

 

 

אשת לפידות n​(שולטת) - תשארי את הכי טוב שיש
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י