ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני 3 שנים. שני, 15 באוגוסט 2016, בשעה 22:36

אני מאוד אוהבת מוזיקה. אני אוהבת לשמוע את המנגינה, לדעת שמישהו ישב והשתדל מאוד להפיק אותה.
פעמים רבות תוך כדי כשלון אחר כשלון, זיוף אחר זיוף, עד שזה יצא חלק ובהרמוניה מושלמת.
הידיעה שמישהו השקיע את זמנו וברא מתוך כלי דומם מנגינה ומילא איתה חלל ריק בעולם, מרגשת אותי.
אני מאוד אוהבת להקשיב למילים, לדעת שמישהו כתב אותם מאושר רב או מכאב רב והשתדל מאוד להפיק אותן, מחק את המילים פעם אחר פעם, העביר אותן שכתוב אחר שכתוב, עד שהצליח לתרגם את מחשובתייו למילים ששאר העולם יכול להבין,
נתן מעולמו הפנימי חלק שנועד לעורר באחרים רגש או השראה, הפיק ממיתרי קולו דבר משמעותי שלא יכול לעבור בדיבור היום-יומי.

מכירים את זה שאתם שומעים שיר ואתם בטוחים שכל מילה בו, כל פסיק ונקודה, נכתבו ממש עליכם, עבור הסיטואציה ספציפית שעברתם או אפילו עבור כל חייכם השלמים? ההרגשה הזו שאתם לא לבד, שיש בעולם לפחות עוד בן אדם אחד שיודע כמה זה כואב, מורכב ומיוחד?

אז גם לי יש שיר אחד כזה. שמעתי אותו לראשונה בגיל 13 בערך. קוראים לו The cry of silence של להקה בשם Draconian.
כבר אפשר לנחש משם השיר שהוא אינו עליז במיוחד, ומי שמכיר את הלהקה אין לו צורך בניחוש אלא הוא יודע בוודאות על מה אני מדברת.
כל פעם שהייתי עצובה כתוצאה מבדידות שמעתי את השיר הזה, הוא עוזר לבכות ולבכות במצב כזה משחרר אותי.
מרוב "שחרשתי" עליו כל כך הרבה פעמים הבנתי בכל פעם יותר לעומק את המשמעויות שטמונות בו, או שבעצם אני הענקתי לו משמעויות עמוקות יותר?
לדוגמא השורה "?Do I really want to live this life" נתפסה בעיניי רוחי בפעמים הראשונות לשמיעה כשאלה רטורית אובדנית,
אבל בהמשך התחלתי לחשוב שאולי מדובר בשאלה שאינה רטורית אלא כנה ששואלת "האם החיים האלו, כלומר סגנון החיים שאני חי כרגע, מתאים לי?"

השיר הזה מלא בניגודים, למשל בין הגאווה בכאב והייחודיות שהוא מביא לי לבין הרצון שמישהו יעזור לי וישחרר אותי ממנו:
"Living in the shadows
So proud of being the one, but desperate
So desperate for a helping hand."

או הרצון בחיי חברה לעומת המחשבה שהם צביעות אחת גדולה שאני גאה לא לקחת בה חלק:
"I am truly left alone,
But somehow just somehow
It feels like my loneliness is a victory
Over the self-delusion of joy and happiness."


ויש עוד חלקים שאמנם הם לא מחולקים לבתים שעוקבים זה אחרי זה, אז אני לא הולכת לצטט פסקאות ארוכות באורך הגלות, אבל אפשר לראות שיש בשיר ניגודים נוספים כמו האשמה עצמית בכל מה שקרה לך לעומת האשמת אחרים בחוסר צדק וקבלת יחס לא הולם מצידם,
הרצון לחדול להתקיים כאדם שאתה לעומת הרצון להישאר מי שאתה באמת, הרצון האובדני לברוח מעולם אליו אתה לא שייך לעומת התקווה שיום אחד אתה תתגבר ותכיר אנשים כמותך ותנצחו ביחד את החיים.

וכל הניגודים אלו מתארים אותי הכי טוב שאפשר.
אבל בעת ששמעתי השיר הזה לראשונה, בגיל 13, הייתי מופתעת שאפשר להיות אמביוולנטית.
שמותר לרצות למות ולחיות בעת ובעונה אחת, שמותר לשנוא את החברה וכל מי שנמצא בה ומצד שני לרצות להשתלב ולהיות חלק בלתי נפרד ממנה, שמותר להרגיש מאוייש מהעולם ומצד שני להמשיך להאמין בטוב בו.
ניחם אותי לדעת שיש לפחות עוד אדם אחד בעולם, או בעצם קבוצה קטנה של אנשים שנקראת להקה, שמרגישים בדיוק כמוני ומבינים שלא צריך להיות נעולים על דרך אחת שבה צריך להביט על החיים, העולם ועל עצמך.

ואיך אני מרגישה כלפי השיר כיום, אתם שואלים? אני עדיין מזדהה לפרקים עם החלקים של הבדידות, לא אשקר.
אבל כשאני רואה איזה חרא עברתי מאז גיל 13, שבו חשבתי שהדבר הכי נוראי שיכול לקרות לי זה חרם, ואני רואה איך התקדמתי משם לבעיות יותר "הארדקור" ובכל זאת שרדתי והתגברתי על כל אחת ואחת מהן על אף שנאמר לי שאין לי סיכוי, וראיתי במו עיניי אנשים שהיו במצבי לא הצליחו לממש שום סיכוי, אני מאמינה יותר בעצמי וביכולותיי.
אני בכל זאת מאמינה בטוב שיש בעולם, פשוט לפעמים קשה לי לראות אותו. אני מאמינה שכן יש לי מה לחפש פה, אני יודעת שאני כן יכולה לתרום ולהיות משמעותית כאן. זה למה אני לומדת להיות פסיכולוגית, הרי. וגם בלי כותרת רשמית ומקצועית של פסיכולוגית, אני רואה איך אנשים נעזרים בי ביום-יום באופן טבעי, וזה, זה בדיוק הדלק להמשיך להיות.
(כמובן שלא בכל מחיר ולא במידה וזה יפגע בי. זה משהו שרבים לא הבינו, שלתת מעצמך לא אומר לתת על חשבונך).

הינה שיר עצמו, למי שמעוניין:

נשוי כנוע על 4​(נשלט) - אני משתדל להסתכל על הדברים והתהליכים בחיי כ״בזכות״ ולא ״בגלל״ זה השינוי הכי פשוט אך עם זאת גם הכי גדול שהשפיע לאורך הדרך.
תמשיכי להאמין בטוב כי יש ממנו הרבה ובכל מקום וכל יום שעובר הוא תהליך פנימי שלנו בין אם הוא התחזקות או השתנות.
והמנגינה והשיר פשוט פורטים על הנשמה והלב
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י