לפני 7 שנים. 16 באוגוסט 2016 בשעה 21:21
מתוקה שלי,
אני לגמרי מבין ומכבד את ההחלטה שלך.
את אומנם צעירה והתחילת הדרך אבל אני חייב לומר שבלא מאט מקרים הצלחת להפתיע אותי ברמת בגרות והטוטאליות שלך. אין לי ספק שאת תמשיכי לחקור את עולמינו האפל ולא להתבייש לשאול את השאלות הקשות כדי ללמוד , לדעת לחוות ולהתרגש.
אני גם בטוח שתצליחי להשיג כל מטרה שתציבי לעצמך, רק חשוב שתשימי מטרות מספק מאתגרות ושלא תפחדי לחלום את החלומות הכי מאתגרים וחשוב לא פחות להאמין בעצמך וביכולת שלך להגשים אותם .
אני מקווה שהצלחתי ללמוד , להדריך ותרום בדבר או שניים. ומעכשיו את כבר ילדה גדולה ויודעת ללכת לבד על שתי רגליים.
פרשי כנפיים ועופי לך הכי רחוק והכי גבוה שאת יכולה.
מחזיק לך אצבעות ומאחל לך את כל ההצלחה שיש (וקצת יותר)
