בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. רביעי, 7 בספטמבר 2016, בשעה 04:45

אחד העקרונות בטיפול הפסיכואנאליטי הוא שהמטפל רוב הזמן צריך לשתוק ולתת למטופל מרחב.
השתיקה מאפשרת בראש ובראשונה הקשבה, ושנית היא מאפשרת נטרליות ובכך נותנת הזדמנות למטופל לספר על עולמו האישי כפי שהוא, מבלי שציפיותיו או דעותיו של המטפל יהיו גורם משפיע על רגשותייו והתנהגותו ויפגעו באותנטיות שלהם.
ואמחיש זאת במטאפורה: נסו לדמיין שהמטפל נותן למטופל לוח ציור ריק עם שלל צבעים שהוא יכול להשתמש בהם כאוות נפשו ולא מביא לו שום הוראה מדוייקת לאיך לצייר, מה לצייר או באיזה קצב. הוא שותק ונותן למטופל להביע את עצמו כמו שהוא מבלי לסתור אותו, מבלי להתאים אותו לכל מיני כללים. כך המטופל משליך את עולמו הפנימי על פיסת הנייר בלי סינון וצנזור והמטפל יכול לראות את כל הפרטים אודות המטופל לנגד עיניו-
האם המטופל נרגש בציור או מתייחס אליו כמובן מאליו? האם הוא בוחר להוסיף לו מגוון צבעים או להשתמש בגוון צבע אחיד? האם הוא ישקיע זמן ביצירותו או סתם יקשקש איזה משהו?  שאלות לתשובות אלו מאפשרות מבט נרחב יותר על עולמו הפמיני המטופל והן מתאפשרות אך ורק בגלל החופש הזה שניתן לנו, בגלל הלוח החלק נטול הציפיות שהסיר את חששותיו מפני ביטוי עצמי כנה.
לעומת מטופל שיקבל מהמטפל דף צביעה עם דמות מוגדרת שיש לצבוע עם טוש ספציפי שהוא בחר עבורו, אפשרויות שלו להביע את עצמו מוגבלות. כל כך הרבה דברים שהוא רצה להביע הוא ישמור בעצמו כי הוא צריך להתאים את עצמו לרצון המטפל ולא נראה כי למטפל ממש אכפת להקשיב למה שיש לו לבטא בפניו.

אמנם אני לא בחדר הטיפולים, יש לי עוד כעשור עד שאזכה לקליניקה משלי, אבל את הגישה הזו אני אוהבת לאמץ לאינטרקציות היום-יומיות שלי עם הסביבה, בייחוד כאשר אני מכירה אנשים חדשים.
אני יוצרת שקט, אני לא מביעה תחילה שום דעה חד משמעית כי אני רוצה לתת לצד השני לפעול מליבו ולא בהתאם לציפיות שלי.
אני יוצרת חלל כמעט ריק שהצד השני יכול למלא במה שהוא חושב לנכון. אני לא רוצה אנשים שיעקבו אחרי תסריט, אני לא רוצה אנשים שיזייפו את עצמם וינסו להתאים את עצמם למה שאמרתי. אני רוצה שדברים יצאו מהם באופן אותנטי ומשם אני אוכל לדעת אם הם מתאימים לי או לא.
מרוב שהתרגלתי לזה, אני מדברת ככה עם אנשים שיש לי בהם עניין מעבר להיכרות פורמלית.
אני רוצה לדעת עליהם יותר- על מה הם באמת חושבים מאחורי הרושם שהם מנסים לעשות? מה הם באמת רוצים והאם אנחנו תואמים בציפיות האלו? הנטרליות שלי מאפשרת לי להקשיב לכל התשובות השקטות שהם מבטאים בפניי.

אני לא עושה את ההפסקות הדיבור הארוכות של הפסיכולוג הסטריאוטיפי, אני עושה את זה באופן שמשתלב בשיחה באופן טבעי, הרי שאני לא רוצה לגרום לצד השני להרגיש לא בנוח, זאת לא כוונתי.
אני פשוט לא אומרת ישר את כל מה שאני חושבת, לא אומרת את הציפיות שלי מאותו אדם מלבד דברים עקרוניים. אני נותנת לאדם השני פשוט חופש מוחלט לבטא את עצמו. אולי אדגיש מספר דברים שהוא אמר ותפסו את תשומת ליבי על מנת לחדדם, אבל לא מעבר.
אני פשוט שותקת, לא שופטת והם ממשיכים לשפוך החוצה את הכוונות האמיתיות שלהם כי הם מרגישים בנוח איתי.
אם מה שהאדם מולי אומר נעים לי אני אצא מהמצב החוקר שלי ואתחיל להתחבר אליו באותנטיות עם דעות נחרצות כמו שאני יודעת להביע. ומנגד- אם מה האדם מולי אומר גורם לי להרגיש לא בנוח, אני לא אכנס לקונפליקטים, הרי שזה סתם יגרר לריב אז אני פשוט מתקדמת הלאה ממנו. 
מלבד להתרחק מאנשים שסתם לא מתאימים לי ואני לא להם, אתם לא תאמינו כמה פעמים זה עזר לי לסנן אנשים זדוניים. לא הייתה פעם אחת שבה טעיתי כשהרגשתי בכוונות זדוניות של אנשים שונים. כמעט תמיד לאחר כמה חודשים נודע לי ממקור אחר שאותו אדם פגע פיזית, נפשית או מינית במישהו אחר. 
כשאין להם תסריט מסויים לעקוב אחריו, כל מה שנותר להם הוא פשוט להיות מי שהם ולפי זה יותר קל להעריך אותם.
כמובן שיש את החכמים האלו שמנסים לעשות מניפולציות ולהסתיר, הרי שמי שבעל כוונות זדוניות תמיד ינסה למצוא את הדרך.
אבל גם זה משהו שניתן לשים לב אליו אם נשארים שקטים מספקים ועושים את עצמך "משתפת פעולה", תחושת הנינוחות הזו תגרום להגנות להתמוסס ולהכל להיחשף.
אבל אני לא צריכה להגיע למקומות האלו- אם אני מרגישה שלא טוב לי, אני לא אחכה לסיבה חד משמעית אלא פשוט אקום ואעזוב במקום לשבור את הראש על אדם שלא שווה את זה.

אבל זה לא רק מנגון הגנה וסינון, אל תבינו אותי לא נכון. זאת גם דרך שלי "לקרוא" מה הצרכים של הצד השני מבלי שהוא אמר לי אותם. אם הוא נעים לי אין סיבה שאני לא אנסה לגרום לו להרגיש טוב בחזרה. אני מצליחה לקרוא רגשות מצוקה אם אני מתרכזת באדם השני ונותנת לו מרחב נוח להתבטא מולי וכמובן שאני מנסה לסייע. הרבה אנשים אמרו שנוח להם להתבטא מולי, שהם לא מרגישים שיפוט, שהם מרגישים הבנה. ובכן, זה בגלל אותו מרחב שאני נותנת להם למלא בעולמם הפנימי מבלי לנסות לסתור אותו.


                                       (כאשר הינך מדבר, אתה פשוט חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך אם אתה מקשיב אתה עשוי ללמוד משהו חדש)

גבר גבר עדין​(שולט) - יפה וחכם
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - יפה כי מתוף השקט נולדת התובנה,מתוך ההקשבה נולדת עצה או מילה נכונה.הרוב שומעים ולא מקשיבים
לפני שנתיים
לביאונת - החכמתי.. תודה על השיעור
לפני שנתיים
Davy jones​(אחר) - את בטוחה שאת בת 21??? :)
לפני שנתיים
Aצועני​(אחר) - תודה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י