בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שלישי, 20 בספטמבר 2016, בשעה 05:08

בפוסט הקודם שיתפתי אתכם במחשבות הרגשיות שהיו לי בהפלגה ליוון, כעת אשתף אתכם במחשבות המיניות שהיו לי שם.
בואו נגיד שלצאת לנופש, לאוורר את הראש, מביא עמו שלל מחשבות מעניינות.

הכל התחיל מחלום נחמד שחלמתי כאשר נחתי לי בחדר שלי באוניה, האחרון במספר בסיפון הרביעי. 
כשהתעוררתי, נשארתי עם טעם של עוד. התבוננתי בחלון מעל מיטתתי ממנו נשקף הים הכחול, וכמו הגלים המחשבות שלי החלו לנוע ולהפוך לכחולות.
חזרתי לשכב על המיטה, עצמתי את עיניי ונתתי לראשי לעשות את שלו והרי הפרטים של הסשן הארוך שנבנה בראשי:

התיישבתי על כיסא במרכז חדר יפה ומואר, לבושה במה שלבשתי באותו רגע במציאות- חולצה עם הדפס מקושקש, ג'ינס כחול משופשף בו מושחלת חגורה שחורה מעור (והאמינו לי שהיא לא תשאר שם לקישוט).
מראה הטוםבוי הקלאסי שלי, אלא מה?

מולי עומד גבר שמאחוריו ניצב כיסא גניקולוגים שחור.
מביט בי במבט תמים כשידיו צמודות לגופו בביישנות קלה, אני מיישרת אליו מבט מחוייך בביטחון שמרגיע אותו ומנחה אותו להמשיך לבצע את מה שהוא הגיע לחדר הזה לכבודו.
הוא מרים את ידיו ותופס באצבעותיו את הכפתור הראשון של חולצתו המכופתרת ופותח את הכפתור הראשון ומיד עובר לכפתור הבא אחריו. ככל שהוא מתקדם בכפתורים, עורו נגלה בפני יותר ויותר, ממש כאילו הוא מסיר מעצמו עטיפת מתנה לכבודי וחושף דבר יקר ערך שברצונו להעניק לי.
הוא מפשיל את מכנסיו, ואני שומעת איך בבת אחת הן נשמטות אל הרצפה. אני מקרבת אותו אליי כשלגופו כלום מלבד תחתוניו.
בוחנת את גופו החשוף, מעבירה יד על חזהו ומרגישה את חום גופו. היד שלי מוסיפה לטייל במורד ומסביב לגופו עד שאני מגיעה לפלג גבו התחתון. אני מיישרת מבט לעבר פניו ורואה את פיו פתוח מעט בפליאה, רואה על חזהו איך הוא מתחיל להתנשם בתרגשות מצמידה אותו אלי ומרגישה איך ליבו מתחיל להלום בחוזקה ואני מחליקה יד לתוך תחתוניו ומלטפת את ישבנו בעדינות, לאחר שהוא התרגל לנוכחות היד שלי במקום אני תופסת באחד הפלחים בחוזקה, מרגישה את צורתו של התחת היפה הזה שיש לו.
לאחר מישוש קפדני, נמאס לי להפעיל עליו רק את חוש המישוש ובא לי גם לראות עם מי יש לי הכבוד שם מאחורה.
אני קמה, מחזיקה בצדי גופו, מורידה את ידיי עד למותיניו, תופסת בגומיה של תחתוניו ומורידה אותם בבת אחת. מותירה אותו חשוף ופגיע בפני.
אני מסתכלת בעיניו בעת שאני עושה זאת ורואה כמה הוא מתרגש מן המעמד. כזה מתוק ומתמסר! אני אוספת אותו בשנית אל זרועותיי ומחבקת אותו, אנחנו מתנשקים ארוכות בעת שאני נותנת לידיי להוסיף לטייל אצלו שם מאחורה, לאחר מכן אני מסתכלת מבעד לכתפו במסלול אותו ידיי עושות.

בבת אחת אני עוצרת ומתיישבת בחזרה על הכיסא. אני נותנת להפוגה השקטה לעשות את שלה. הוא מבין שעכשיו הגיעה העת להיחשף לגמרי בפני, בצורה הכי פתוחה שיש, תרתי משמע.
הוא מתיישב על קצהו של הכיסא הגניקולוגי, עוד לא פותח את רגליו. הוא צריך עידוד? אשמח לסייע.
אני קמה לקראתו, מלטפת את ראשו כשהוא מסתכל עלי במבטו המבוייש, לאט לאט הוא בוטח בי יותר ומאפשר לי להזיז אותו למרכזו של הכיסא.
אני חוזרת לכיסא שלי ומחכה שהקסם יתחיל להתרחש מעצמו, שהוא יפתח בפניי, בדיוק כמו שפרח נפתח כאשר שהוא מרגיש בשל מספיק.
אני מביטה בו בדממה, הוא לוקח נשימה עמוקה ומניח את רגלו הימנית על המעקה הימני של הכיסא, הינה הפריחה שלנו מתחילה לה!
אני מחייכת לנוכח מראה המקסים הזה והרגל השמאלית לא מאחרת להתרומם אף היא. כעת אני רואה מולי את אזור הכי אינטימי בגופו, זה שאיש עוד לא זכה להכיר מבפנים, אפילו לא הוא עצמו.

אני מקרבת את הכיסא קרוב יותר, ומתיישבת ממש בין רגליו, כאילו אני "רופאת גברים" מיומנת שבאה לבדוק את גופו ביסודיות.

אני מנשקת ומלטפת את ירכיו הפנימיות העדינות כפרס על כך שפתח אותן בפניי.
אני מסתכלת עליו בין רגליו, שואלת אותו איך הוא מרגיש, מוודאת שהוא בסדר, שהוא לא נבוך מידיי, שהוא רוצה שנמשיך. כשאני מקבלת ממנו אישור נלהב, אני מתחילה להעביר את אצבע שלי על החור הקטן הזה, רק להעביר, בעדינות, למעלה ולמלטה, למעלה ולמטה, כשהוא מתרגל למגע שלי באזור אני מתחילה להעביר את אצבע שלי במעגלים מסביב לפתח, הוא מתחיל לגנוח בעדינות בעקבות העיסוי הקטן הזה, אך זאת רק ההתחלה. אני יודעת שככל שאני אתקדם יותר הגניחות יהפכו לרמות יותר וזאת תהיה מוזיקה מדהימה לאוזניי.


אני מרימה בקבוקון עם חומר סיכה ומורחת על האזור, עכשיו האצבע נעה בצורה חלקה ונעימה אף יותר, החור הזה מתחיל להתווכץ וממש מנסה לשאוב את האצבע שלי פנימה, אח... כמה טוב לראות שהוא משתוקק אליי ברמה הגופנית וכבר רוצה לחמוד אותי עמוק לתוכו.
אבל לא, זה לא תקבל אותי כל כך בקלות, תצטרך להשתדל בעבור זה! אני ממשיכה להעביר את אצבע שלי שם, כמעט מחדירה את הקצה אבל אז נסוגה בעוד הוא מאוד רוצה אותי פנימה, איברו מתחיל להזדפק לכבודי, פי טבעתו מנסה דקות ארוכות ללכוד אותי, אבל אני לא אכניס אפילו מילימטר עד שאני לא אשמע ממנו כמה שהוא משתוקק לקבל אותי פנימה. 

"א...א...אני..." הוא מתחיל למלמל בעונג מהול בביישנות "אני רוצה ש..."
"רוצה מה?" אני מקשה עליו על אף שאני יודעת את התשובה.
"אני רוצה שתכניסי לי אצבע" הוא אומר בקול שקט.
"לא שמעתי" הקשתי שוב בשביל לשמוע אותו אומר זאת בקול רם וברור.
"אני רוצה שתכניסי לי אצבע" הוא חוזר עליו דבריו בקול רם יותר.
"איך? תתאר לי" הקשתי פעם נוספת בשביל להרגיש במבוכתו.
"עמוק, אני רוצה לקבל אצבע עמוק לתוך התחת שלי!" הוא אמר כשכל כולו משתדל לעמוד בציפיות שלי.
"ילד טוב" אני עונה בחיוך בעת שאני מחדירה בעדינות את האצבע, ככל שהיא נכנסת יותר לעומק נשימותיו מתגברות וכאשר היא מגיעה לסוף הוא פולט גניחה עמוקה.
אני ממשיכה להכניס ולהוציא את אצבע, אני מגבירה קצב בהדרגה, מרעידה אותה בפנים תוך-כדי בשביל להגביר את הגירוי, וככל שאני משרדגת יותר האופן בו אני מחדירה את האצבע הוא גונח הרבה יותר. אצבעות נוספות נכנסות בהדרגה, והוא פשוט משתגע מרוב עונג, הוא פותח את רגליו אף יותר לרווחה ומתפתל בכיסא בניסיון לדחוף את ישבנו קדימה בתקווה לחוות אותי כמה שיותר לעומק. נראה כי הביישנות נמוגה ממנו לחלוטין והוא מתמסר לגמרי. הוא פשוט בעננים. גונח בחוזקה ומוציא את השרמוטה הטמונה בו ללא שום היסוס. "כן, כן...אממ... עוד... עוד..." הוא אומר בגניחות בטון זנותי שמגרה אותי.
כשהוא בשיא אני מפסיקה והוא לא מבין למה. אבל השקט באוויר עושה את שלו והוא מבין שעכשיו אנחנו הולכים לעבור "לדבר האמיתי". זה היה רק משחק מקדים לקראת המנה העיקרית. הוא מקבל ממני נשיקה נוספת על כך שהוא ילד טוב ומתמסר.

אני לובשת את הסטראפאון, אך תחילה אני רוצה לערוך לו הכירות איתו. בואו נגדיר זאת כך: ההכירות תהיה בגובה העיניים.
אני מורה לו לרדת על ארבע, להביט מקרוב ב 20 ס"מ האלו ולפתוח את פיו לקראתם. הוא מתחיל להכניס את הקצה לפה, חוקר מעט את המרקם ואת הגודל עם לשונו ופיו, ואז בבת אחת אני תופסת בראשו ודוחפת אותו עמוק לפיו. "תמצוץ!" אני אומרת לו, והוא נחנק מעט אבל משתדל עבורי.
אני משחררת את ראשו ונותנת לו לעשות את העבודה בכוחות עצמו "מהר יותר!" אני פוקדת עליו והוא משתדל לעמוד בקצב.
"מהר יותר!!!" אני דוחקת בו יותר ואז מזיזה את ראשו ומביאה לו סטירה "מה לא מובן במהר יותר?!" והוא מסתכל מושפל ואומר "סליחה גברתי" ונותן את המקסימום ומנסה למצוץ כמו שרמוטה הכי מקצועית שיש בשביל לגרות אותי כשאני צופה במופע הזה.
וזה מטריף אותי, אני מלטפת את ראשו כשהוא עושה עבודה טובה ויסודית וממש סוגד לזין הזה.
"אתה נהנה מהכירות שאני עורכת ביניכם?".
"כן, גברתי" הוא מפסיק למצוץ ועונה, והינה זכה בעוד סטירה. "מישהו אמר לך להפסיק למצוץ?" אני שואלת ואפילו לא מחכה לתשובה ומהר דוחפת את ראשו כלפיי גופי על מנת שהסטראפ יכנס עמוק ויעביר לו את המסר.
לאחר שהוא נרגע מהחנק הפתאומי וחוזר למסלול המציצה, אני שואלת בשנית "אתה נהנה מהכירות הזו?" והוא עונה לי כמו זונה טובה ומוצצת "מאוד, גברתי" כשזין תקוע בפיו והופך את האופן בו הוא מדבר למשפיל.
ואני רואה איך הוא נהנה, הזין שלו עומד כמו טיל, חיוך מרוח על פניו, כזה ילד מתוק יש לי!

אני מצווה עליו לקום ולהתיישב בכיסא המיוחד שלנו, והוא כבר פותח רגליים בטבעיות וממש לרוחב. כמה טוב לראות שהוא נפתח בפני ככה, תרתי משמע.
מורחת על פי טבעתו כמות נדיבה של חומר סיכה, ומתחילה להעביר את הסטראפאון בין החריץ שלו, בדיוק כפי שעשיתי עם האצבע קודם לכן. וגם במקרה זה אני לא אחדור עד שלא אשמע עד כמה הוא משתוקק להיחדר. התחננות לא איחרה להגיע
"אני משתוקק לקבל עמוק בתחת עכשיו, בבקשה תזייני אותי, תראי לחור שלי למה הוא מיועד" הוא אומר תוך כדי גניחות עקב העיסוי הקטן שהסטרפאון שלי מעניק לו.

אני מתחילה להחדיר אותו לאט, לאט... יש רגעים שבהם זה כואב לו. אני עוצרת את המשך החדירה, מלטפת את רגליו, מחזיקה את ידיו, מנשקת אותו ואומרת לו שאני גאה בו על ההתמסרות שלו. כשהוא נרגע אני ממשיכה לחדור בהדרגה, עוצרת שוב בעת הצורך, ממשיכה עד שלבסוף אני לגמרי פנימה, עד הסוף. כל ה- 20 ס"מ כעת לקחו את בתוליו האנאליים. אני מחייכת אליו ואומרת לו שהוא כל כך מיוחד בעיניי והוא אומר לי שהוא אוהב להיות איתי ולהרגיש אותי ממלאת אותו מבפנים עד אפס מקום.
את דבריו אני חותמת עם נשיקה עם שפתיו ממשיכה הלאה. מתחילה לזיין בהדרגה, עדיין יש כאבים אך הוא מבקש ממני להמשיך, אני ממשיכה ומוסיפה כמות נדיבה של חומר סיכה. לבסוף הוא מתרגל וגניחות הכאב מתחלפות בגניחות עונג ודיבור זנותי על כמה שהוא אוהב להיות השרמוטה שלי והוא מפרט בתיאורים מחרמנים שרק מעודדים אותי לזיין אותו חזק יותר ויותר, עד שאני מתעייפת.
אני מרימה אותו כשהסטראפ נעוץ עמוק בתוך ישבנו, ועוברת למצב ישיבה כשהוא מעליי ואני מצווה עליו להתחיל לדהור.
הוא מתחיל לרכב, ואני מתחילה לתת לו ספאנקים חזקים בשביל לדרבן אותו ממש לדהור.
"מהר יותר!" אני דוחקת בו ונותנת לו ספאקים חזקים יותר עד שהוא לא מתחיל לעלות הילוך, והוא בתגובה גונח חזק משילוב של כאב ועונג ומנסה לעמוד בקצב.  אפילו יוזם מגע בחזהו ופטמותיו בשביל להראות לי כמה הוא מיוחם מהרכיבה הזו. 
אך זה לא עזר לו, על אף ניסינותיו המשכתי להפליק לו כהוגן עד שהרגשתי איך שהתחת שלו נעשה חם ובוער.

אני מצווה עליו לקום ממני ולעמוד על ברכיו על הכיסא, להרים את ישבנו כלפיי מעלה, ולפתוח את פלחי התחת שלו.
אוח... כמה שזה מחרמן אותי לראות את החור המורחב והפעור הזה, השוכן בין שתי גבעות ורודות כהות שחטפו מנה הגונה, נוטף מחומר סיכה וסיפוק. מרגישה שאני עוד שנייה אגמור במכנסיים רק מהמראה הזה.
אבל יש לי תוכניות אחרות, אני מחליטה שזה הזמן לצבוע את התחת הזה באדום בוהק ושולפת את חגורת העור מן הלולאות שבמכנסי הג'ינס שלי ורואה איך הוא מתכווץ מעט למשמע הצליל שמופק מכך.
אני נותנת לו הצלפה חזקה שגורמת לו לגנוח מספק כאב ספק עונג. "אתה לא חושב ששכחת משהו?" אני שואלת באופן רטורי.
"שכחת לספור ולהודות לי! אתה יודע מה קורה כששוכחים?"
"מקבלים עונש נוסף..." הוא עונה.
אני עדיין לא אומרת לו מה יהיה העונש הנוסף שלו, אבל יש לי כבר רעיון ברור.
אני ממשיכה להצליף בו, הוא סופר ומודה, כשהגעתי להצלפה ה- 30, הוא התבלבל בספירה.
"עכשיו נצטרך להתחיל מהתחלה" אני מודיעה בקול תקיף ואנו מתחילים מהתחלה והוא עושה את המאמצים להגיד את אשר עליו להגיד כשורה, על מנת שאהיה מרוצה ממנו.
אני מצד שני מנסה להצליף כמה שיותר מהר, בכוונה שיתבלבל, הרי אני יודעת כמה מחרמן אותו להיות מוצלף ועוד בתנוחה משפילה כזו וכמה אותי מחרמן לראות אותו ככה כמה שיותר. הוא אכן מתבלבל שוב ושוב. אנחנו מגיעים במצטבר ל 150 הצלפות ולתחת אדום בוער ולחיוכים של שנינו מהסיפוק בסיטואטציה.
אני מניחה את החגורה בצד ומלטפת את ישבנו המחונך היטב, מרגיעה אותו. אך שנינו יודעים שלא לזמן רב.
"אתה זוכר שמגיע לך עונש נוסף?"
"כן, גברתי"
אני לוקחת קיין מבמבוק מפינת החדר ומנופפת בו באוויר וממלאת החדר בקול הצלפה שחותך את האוויר וחותך את המתח שהוא מרגיש בליבו כאחד.
"תפתח את התחת שוב" אני מצווה עליו והוא עושה זאת.
אני מעבירה את הקיין על הפתח של פי טבעתו, והוא מבין טוב מאוד שהולך לכאוב לו.
"מכיוון שהשתדלת להיות ילד טוב, אנחנו נסתפק רק בעשרה".
"כן, גברתי".
הוא ישר מתחיל לספור ולהודות על כל הצלפה שנוחתת על החור הפעור שלו. הפנים מהר איך צריך להתנהג, לא כך?
כשנגמרה מנת ההצלפות אני מלטפת את החור באצבעותי, מניחה חומר סיכה קר על מנת להרגיע את האזור הרגיש הזה ונותנת לו עיסוי קל.

"עכשיו תעמוד בפינה" אני פוקדת עליו תוך כדי שאני מביאה לו פליק חזק ופתאומי.
הוא קם מן הכיסא ומתחיל ללכת אל עבר הפינה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" אני מסובבת אותו אליי ונותנת לו סטירה. כשהוא עומד עם קידמת גופו אלי ומביט בי במבטו הכנוע, אני מבחינה באיך הזין שלו כבר נוטף ואיך הסטירה רק הגבירה זאת וממלא אותי באושר לראות כמה טוב לו איתי.
"אני אמרתי לעמוד בפינה, אבל האם אמרתי לך ללכת?"
"לא גברתי, אני מצטער"
"אתה צריך לזחול לשם כמו השרמוטה הרעה שהיית, מובן?"
והוא זוחל על ארבע, עם התחת למעלה ובחושניות שמגרה אותי ומשפילה אותו.
בהגיעו לפינה אני מורה לו לעמוד בתנוחה חשופה ומשפילה, שחושפת את החור הפעור, הנוטף והאדום שלו, השוכן בין שני פלחי ישבן אדומים אף יותר. אני נותנת לו להתבשל קצת בפינה בעוד אני יושבת ונהנת מהנוף, מיצירת האומנות שהשארתי על גופו.

"בוא אליי" אני אומרת לו לאחר עשר דקות ארוכות, אני מחדירה לו פלאג שיסתום קצת את החור הזה ויעביר לו מסר שרק ילד טוב ממשיך להיטחן על ידי, ולילד רע כמוהו אסור שתהיה גישה לאזור המענג.
לאחר מכן אני מושיבה אותו על ברכיי ומרגישה את החום של ישבנו על רגליי ומנגד גם את הקור של בסיס הפלאג, אני מערסלת אותו בזרועותיי כשהוא כה פגיע ואני מלטפת אותו עד שהוא נרגע.
"אני מאוד שמח שאני איתך" הוא לוחש לאוזניי בתמימות כנה.
"גם אני, מתוק שלי, גם אני" אני עונה כשחיוך רחב נמתח על שפתיי.

(כוסעמק אחרי שעתיים של כתיבה תוך כדי רטיבות לא נורמלית, אני הולכת לעשות על זה את הביד של החיים עכשיו)

Enjoy123 - כתוב מדהים
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - תודה :)
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - זה יפה שאת משלבת את האפטר-קייר לא רק באפטר אלא תוך כדי.
הבנייה של האמון היא מאד חשובה
והכי אהבתי את הפרויידיאניות שיצאה לך (ופליז אל תתקני) - "חוש המימוש" :)
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - זה סגנון השליטה שלי :)

נו, העאלק דיסלקציה שלי מכה שנית!
לפחות עכשיו אני יודעת שאתה קראת כל מילה ומילה.
אולי כדאי לי להשתיל בטקסט טעויות כאלו בכוונה בשביל לראות אם התעמקת בקריאה או לא :)
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - את באמת צריכה לבדוק אותי?
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - במקרה שלך, אני סומכת שתקרא כל פסיק גם אם אכתוב סאגה של ספרים.
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - כפרעליך!
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - חחחח רעה גירת לי את הצורה!!!אוף
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - מוחעחע :)
לפני שנתיים
terror - את כותבת ממש טוב.
אני מרגיש עכשיו בתוך ספינה..
כמה זמן אני צריך לעמוד בפינה??
לפני שנתיים
בלתי מוגדר​(נשלט) - מרגיש כאילו זה אני שם מוטל לפנייך, נחשף ברמות הכי עמוקות - מרטיב בטירוף!
תודה
לפני שנתיים
DanisNotaStoner​(נשלטת) - *סליחה מראש על ההתעלמות מהתוכן המיני* מורידה בפניך את הכובע שהצלחת גם לישון באוניה נעה וגם לקבל חלום רטוב. יצאתי להפלגה של שעתיים-שלוש עם הבתזוג והקאתי את הנשמהD:
לפני שנתיים
מעוך​(נשלט){שיר כאב} - וואוו איזה פוסט :)
לפני שנתיים
יואב 31​(אחר) - אכן חזק .
לא יכול לקום מהכיסא
לפני שנתיים
בטטה 247 - ממש שייט תענוגות ;)
הלוואי ולי זה היה קורה..
לפני שנתיים
אביב נעורים - כתיבה יפה .
לפני שנתיים
אופן - טוב, ברור שלא רק את אוננת על זה, אבל הסיפור הזה כל כך יפה. עם פנינים כמו ״ההכירות תהיה בגובה העיניים״
לפני שנתיים
כנר על הגג​(נשלט) - וואו את מדהימה כמה חוכמה רוך שמשולבים עם הרבה הרבה חום ואהבה ואנושיות ממש אפשר להרגיש את הטבעיות שנעשה בהם הדברים מדהים את באמת מלכה!♡
לפני שנתיים
כנר על הגג​(נשלט) - וואו את מדהימה כמה חוכמה רוך שמשולבים עם הרבה הרבה חום ואהבה ואנושיות ממש אפשר להרגיש את הטבעיות שנעשה בהם הדברים מדהים את באמת מלכה!♡
לפני שנתיים
Into the wild - פאק, כתוב מדהים..לא מאמין שיצא לי לקרוא את זה רק עכשיו
לפני שנתיים
אפסון מאותגר עקבים​(נשלט) - וואוו ! כתוב מדהים
לפני שנתיים
chastityfmdm​(נשלט) - וואו. פשוט וואו..
את פשוט כותבת מדהים!
חוויה לקרא 🙂
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י