30 שעות בערך ללא שינה, 4 מזוודות שהספקתי לפרוק ומיליון וחצי זכרונות מגן עדן
פלוס נקע אחד חמור במיוחד (גשם בצ'אנג מאי, ריצה למלון ובום - התקעות בתוך בור מסתורי במדרכה).
בתאילנד הדברים מקבלים פרופורציה שונה לחלוטין, הכל כל כך שונה וכל דבר שעיצבן פעם נראה הכי מיותר בעולם.
הם קוראים לזה סנוק, שזאת מילה אחרת לכיף או סבבה או רוגע ושמחת חיים.
ובכל הימים הנפלאים האלה, ליווה אותי הגעגוע והרצון לחלוק את כל זה איתך.
כמה טוב שהמציאו את הסקייפ שהקל לנו על החיים בימים האלה.
היה מדהים וחזרתי שלווה, מאושרת ומגועגעת.
אחר הצהריים נפגש שוב ונשלים את החסר.
מתוקה שלי, קראתי את הבלוג שלך ושמחתי לראות את התגובות של החברים החדשים שהכרת,
את השמחה שלך ואת התקדמות הציור.
וזהו, הייתי חייבת לכתוב לך לפני שאני נופלת למיטה.
נשיקות מותק ושבת נפלאה (ואני אגיע עם כמה מתנות שאני מקווה שתאהבי).
שבתנפלאה לכולם ואיזה כיף להיות בארץ.
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 7:45
