צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שני, 28 בנובמבר 2016, בשעה 06:11

אני אוהבת לחשוב על העולם החברתי כמורכב מחלקי פאזל שונים,
לכל אחד מאיתנו צורה ייחודית שנתנו לו החיים,
יש לכולנו שקעים שנוצרו מקשיים אישיים,
ועברנו חוויות שהצמיחו מתוכנו קצוות.
וכל אלו העניקו לנו הזדמנות,
להפוך למה שאנחנו- חלקים של יצרת אומנות.

וכמו חתיכות הפאזל, להתחבר אנו שואפים.
רוצים להרכיב תמונה יפה, מצירוף של שני זרים.
אנחנו מנסים למצוא את הדומה, בתקווה להשתייך בעולם מלא בחלקים מפוזרים.
אבל בפאזל החיים, לפעמים חלקים פשוט לא מתאימים,
ואין זה אומר שאחד מהם טוב או רע, אלא שהם פשוט נועדו להיות בתבנית שונה.

ואני רואה איך בכל זאת, אנשים מתעקשים לא לוותר,
וזה גורם להם לשכוח, כשבכלל נועדו ליצור יצירה עם מישהו אחר.
הם אינם מבינים שאם ידחפו את חתיכת הפאזל שלהם בקצב מסחרר,
הם יכולים להיתקע עם מישהו שכדאי דווקא ממנו להשתחרר.
והם עלולים אפילו לגמרי להתפורר, אם בכוח ידחפו את עצמם לחלק שאליו כלל לא נועדו להתחבר.
הדבר החכם לעשות, במקום להישאר במקום לא מתאים, גם אם הוא לא ממש נעים
הוא פשוט להתרחק קצת ולהביט על התמונה הגדולה ולהפנים,
שמסביב פרוסות מגוון הזדמנויות אחרות, שהן עבורנו יותר נכונות. 

אם מי שאתה איתו כרגע, רואה את השקעים שבך כהפך מהישגים, ונוצרים ביניכם אין-ספור חיכוכים,
אולי תזוז ממנו במקום להישאר בעמדת חסר אונים?
הרי בשביל מישהו אחר אתה דבר מדהים!
אותו שקע עבורו יהיה היתרון שאין כמותו, אתה החלק שיגרום לו פשוט לאבד את דעתו.
הוא סוף-סוף ימצא את אשר חיפש, כי השקע הזה הוא בדיוק מה שיאפשר לחיבור ביניכם להתממש.
לא עדיף לתת לזה לדבר שכזה להתרחש במקום להמשיך להתעקש?

גם אם לא הצלחת להתחבר עד כה לא אומר שנכשלת,
זה אומר שניסת ובכך למדת, שמתוך שבעת מיליארד החלקים, מחכים לך פחות שניים, שלושה או אפילו עשרה אנשים.
עדיין לא מצאת אותו, זה הכל! אבל אחרי כמה שנים זה בטוח יגמר בקליק גדול.
בחיבור טבעי, שעבורו לא ממש היה צריך להתאמץ.
צריך רק עיקרון אחד לאמץ- לא לחפש את החלק דומה לך דווקא,
אלא את ההפך שיהיה מסוגל להשלים אותך, את כולך.

החברה מלמדת אותנו שלהיות חלק בודד זה חסר משמעות,
אבל אני חושבת שזאת פשוט שטות.
כל אחד מאיתנו יוצר צירוף שאין שני לו כשמתחברים אליו.
לכל אחד פה יש תחלית, לכל אחד יש משמעות נוספת מלבד להיות יחדיו.
איש כאן אינו מובן מאליו, הרי התמונה הגדולה לעולם לא תהיה שלמה בלעדיו.

amabilis​(טרנסית נשלטת) - על כך היוונים תיארו את האנדרוגינוס, יצור שמורכב מחיבור בין זכר לנקבה שמחוברים בצורה קוסמית. הם לא בהכרח דומים זה לזה, רק מסוגלים להתחבר בנקודת השקה אחת שהופכת אותם לאחד. התיאום ביניהם מושלם כי הם למעשה גוף אחד, ישות אחת.
לפני שנתיים
לורד ג'נטלמן​(שולט) - עמוק מאוד. תודה.
לפני שנתיים
dror30 - זה יפה, אך אישית פחות מאמין שיש מישהו שנועד בשבילנו, אלא שאפשר למצוא מישהי שביחד נרצה להשקיע וליצור משהו יפה ומדהים, ושזה יכול לקרות עם המון אנשים שונים, אבל זה מאוד נכון שלפעמים גם כששני הצדדים רוצים ומשקיעים זה לא תמיד מצליח להתחבר וצריך לדעת לשחרר.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - ציינתי את זה בשורה "לכל אחד פה יש תחלית, לכל אחד יש משמעות נוספת מלבד להיות יחדיו."
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י