לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 18:56
המשרד שלי בעבודה קיבל את הכינוי הכלוב.
המנכלית הדביקה לו את זה וכולן נתפסו לזה, אותי זה בעיקר משעשע.
חדר די ספרטני, אני לא אוהבת להסתגר במשרד שלי, מעדיפה להיות בלב האקשן
אבל היום כשאני מותשת ועמוסה, מתרוצצת כמו סופת טורנדו, שוקלת האם להשליך את הטלפון מהגג או שעדיף לקפוץ בעצמי, היום רק דמיינתי כל היום איך אבא נכנס, מעיף בי מבט אחד ומורה לי בקול השקט, הממיס הזה שלו, ללכת לחדר הזה, להמתין לו לפני השולחן עם ידיים מאחורי הגב...הוא מיד יגיע וננהל שיחה
לא צריך יותר מזה כדי לשפר לי את היום:)