בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. רביעי, 30 בנובמבר 2016, בשעה 14:13

נשאלה בפורומים השאלה: "כיצד ניתן להבטיח דיסקרטיות ביחסים בדס"מים?".
והינה התגובה שכתבתי, עם שינויים מסויימים, מכיוון ורציתי להפוך אותה לפוסט בפני עצמו-

אז נתחיל מכך שאין כזה דבר דיסקרטיות ובטח שלא בעידן הדיגיטלי.
הדיסקרטיות היא אשליה. אך אני מבינה למה אנשים חרדים ומנסים להתעקש להישען על דיסקרטיות בכל זאת.
אני מבינה את הפחד שיש לאנשים על פרטיותם, הרי הם חיים בחברה כזו שיפוטית שבה קיים טאבו על מיניות, בייחוד על זאת הבדס"מית ולכן הם ינסו לעשות הכל על מנת לשלוט בזה. למשל, הם ינסו למצוא פרטנר שלדעתם ישתוק בעניין, אבל זאת תהיה טעות. מכיוון ופעולותיו של הצד השני לנצח יהיו בלתי נשלטות במאת האחוזים מהיותו אדם נפרד מכם, לא צריך לסמוך רק על הצד השני אלא גם על עקרון המציאות.
במציאות, ברגע ששיתפת את הצד השני במשהו אישי, זה כבר לא נשאר רק בראש שלך אלא בידיים של מישהו אחר.
בידיים הלא נכונות זה תמיד עלול להיות בשימוש נגדך, ביחוד אם אותו אדם יודע שאתה מפחד מכך ואתה משדר לו שלא תצליח להתמודד עם כך במידה והוא יעשה זאת.
גם אם היחסים ביניכם כרגע טובים ויש אמון, לך תדע מה יקרה במקרה של ריב, ניתוק קשר או אפילו בתום לב לגמרי.
זה טבעם של יחסים בין אנשים, לפעמים הם משתבשים בדרך, ולעיתים רחוקות אף יוצאים מאנשים שהכרנו דברים שלא היינו מסוגלים לעלות על דעתנו בתחילת הקשר ולכן חשוב קודם כל לדעת לסמוך על עצמנו במקום למצוא את עצמנו מתחננים לחסדיו של האדם הלא נכון.

וזה רלוונטי לכל דבר ולא רק לבדס"מ, ככה שאין פה משהו לפחד ממנו שלא יכול לקרות לך במקום אחר.
כי מי שרוצה להרוס לך את החיים יעשה את זה בכל דרך שאפשרית לו, אתה אפילו לא חייב לדעת מה זה בדס"מ בכלל ואתם יכולים להכיר גם במקום הכי תמים שיש כמו במקום העבודה או הלימודים. כך שלהיפגע אפשר תמיד ועל ידי כל אחד, אין פה נוסחאת קסם בשביל להתחמק מזה.
יש כל מיני טיפים שטוב לדעת וכללים בשביל למזער נזקים, אבל גם הם לא מבטיחים 100% הגנה כי מניפולטורים טובים ימצאו להם דרך עקיפה. אומרים שאדם שעבר שכנוע טוב לא יודע שהוא עבר אחד, והרבה מניפולטורים מסתמכים על התחושה שאתם פשוט סומכים עליהם ומרגישים שעשיתם את הבחירה הנכונה רק על סמך איך שהם גרמו לכם להרגיש, כך שלתת עצה של "אם אין אמון- אל תפגשו" זה טוב ויפה ואפילו דיי חשוב, אבל רק בהנחה ומדובר בשני אנשים שהמניע שלהם לא מניפולטיבי, כי לפעמים האמון הוא מלאכותי ונוצר בדיוק בשביל לאפשר פגיעה. אני יודעת שזה אולי נשמע פראנואידי להחריד אבל לא יזיק להסתכל על עובדות בשטח לפני שאתם סומכים על מישהו רק בגלל שהוא עורר בכם רגש חזק מספיק.
אז מה שאני כן יכולה להמליץ עליו, מתוך אותו עקרון מציאות ולא מתוך ציפייה שהצד ישאר נאמן לעד, זה פשוט לא לעשות דברים שאתם לא שלמים עם ההשלכות שלהם.
אני לא מתכוונת שעכשיו תעמדו עם שלט ותצעקו שאתם נמשכים לדברים האלו וגאים בכך, אלא פשוט שלא תעשו אותם בהנחה ואתם מרגישים שתתפוררו לגמרי במידה והם יתגלו. אתם צריכים לבצע רק מה שיש לכם ביטחון להתמודד עם ההשלכות שלו.
אני, באופן אישי, אף פעם לא מאמינה רק למה שהאדם שני אומר לי או אפילו עושה עבורי, אלא אני חושבת על הסיטואציה הכי גרועה שהאדם הזה יכול לשים אותי בה במידה וידע עלי פרטים רגישים כתוצאה ממשהו שאמרתי לו או עשיתי איתו, ואז אני חושבת איך הסביבה תגיב אם היא תגלה את המידע הזה מפיו ואיך אני אתמודד עם כך.
(אוקיי, בגלל שזה עלה בתגובות: בהנחה ואתם מרגישים שאתם לא סומכים על מישהו, מדובר בנורה אדומה לקשר לא בריא וזה לא משנה כמה טוב אתם חושבים שתתמודדו - אל תמשיכו בו עוד שנייה נוספת! אני מתכוונת שבנוסף לתחושת האמון אתם צריכים לדעת לסמוך על עצמכם, על כל צרה שלא תבוא).

אני אישית מחוץ לארון הבדס"מי, ככה שהפרת הפרטיות שלי בעניין הזה לא משפיעה עלי, אבל בגלל שאנחנו באתר בדס"מי ואני רוצה להביא דוגמא רלוונטית בואו נדמיין לרגע שהמצב שלי שונה.
נגיד שהבדס"מ עבורי הוא משהו שאני רוצה לשמור בפרטיות, במקרה זה, הייתי נמנעת מדברים שאם יודלפו לא אוכל לתרץ אותם בשום אופן ובכך לא אצליח התמודד עם תגובות עוינות של הסביבה.
למשל, לא הייתי מסכימה לצלם סרטוני עירום או סשנים, בטח שלא בפנים גלויות, כי זה משהו שאני לא יכולה לתרץ אחרת.
אבל אם ההתלבטות שלי תהיה "לצאת לדאנג'ן או לא?" כי אולי מישהו יראה אותי ואז ילך לספר לכולם, או אם בקשרים בין-אישיים עסקינן אז התלבטות כמו "האם לתת לו את מספר הטלפון שלי?" כי אולי הוא יחפש אותי בפייסבוק ואז יכתוב לחברים שלי איפה הכיר אותי, אז רגע לפני שאחליט איך לפעול, במקום רק להסתמך על לחשוב האם יש לי תחושת ביטחון באדם מולי, אני בנוסף אסתכל על הביטחון העצמי שלי ואחשוב אם אהיה מסוגלת, במידת הצורך, להכחיש את הנעשה בקור רוח ובכך לגרום לדברים של הצד שני להישמע כשטויות מוחלטות ואז אגרום לסביבה "לרדת ממני".
אם אני מרגישה שבמקרה של הדלפה, אני דווקא אסתגר בתוך עצמי באופן מעורר חשד שרק יגרום לסביבה להאמין לצד השני ו"להיכנס בי", אני אמנע מלבצע את אותה פעולה כי מבינה שאני לא אצליח להתמודד עם השלכותיה. או לחילופין- אעבוד יותר על היכולת שלי להגיב בקור רוח ורק כאשר אהיה בטוחה מספיק ביכולותיי, רק אז אבצע אותה.

ומה שכעת אתאר יהיה פחות אפקטיבי, כי לא חסרים אנשים "שאין להם מה להפסיד" והם פשוט מחפשים אקשן בכל מחיר ולא אכפת להם גם לדפוק את עצמם כי הם שרוטים בראש, אבל זה דבר שעובר בראשי ולא יזיק לשתף.
אני תמיד נוטה לחשוב על האם גם לצד השני יהיה מה להפסיד במידה והוא "פותח את הפה" בנוגע לדברים שקשורים אלי.
נגיד ופגשתי מישהו ועשינו סשן, ופתאום נכנס לו לראש שבא לו להפיץ את זה בשביל לעשות לי רע, מה ימנע את זה ממנו? הידיעה שגם לי יש קלף מיקוח נגדו. 
כי הרי אם הוא היה איתי באותו סשן, משמע גם אני יודעת מה הפטישים שלו ואז אם הוא ידבר בתקווה להפיל אותי, הוא יפול ביחד איתי.
ואפילו מבלי תגובה אקטיבית שלי, אדם שיספר מה מדליק אותי מינית אחרי שעשה איתי סשן, יישאל, מטבע הדברים, בשלב כלשהו של אותה שיחה: "מאיפה אתה יודע?". הדרך היחידה שבה יאמינו לדבריו זה אם הוא יגיד שהוא היה נוכח ועד לכך. בהנחה והוא עושה את זה הוא ידפוק את השם שלו באותו מידה כמו שלי, או שהוא יתחיל לגמגם ולהגיד כל מיני דברים שנשמעים כמו בולשיט ואז לי יהיה נורא קל להכחיש אותם בהנחה ויש לי את אותו קור רוח מהפסקה הקודמת, שכמובן ווידאתי עם עצמי שקיים בי לפני שנפגשתי איתו.

ברור לי שאין פה נוסחאות קסם, ובחיים יש סיטואציות שונות ולא הכל הולך תמיד בהתאם למתוכנן. ולכל כלל שהמצאנו בכדי להגן על עצמנו יכולה להיות איזו דרך עקיפה לעבור עליו. אבל אני עדיין מאמינה שצריך לסמוך קודם כל על עצמך ולא לעשות משהו שאתה אישית מרגיש שאין לך את הכוחות הנפשיים להתמודד עם השלכותיו.
אני לא אומרת לכם לחיות עכשיו בפראנויה, אני לא אומרת לכם להפסיק לסמוך על אנשים ולחקור את כולם כאילו אתם סוכני שב"כ, אלא פשוט לא לגשת לעניינים שאתם מרגישים שיש סיכוי גדול שכתוצאה מהם תהיו בסכנה שלא תצליחו להתמודד איתה כלל.

תאמינו קודם כל בעצמם לפני שאתם נותנים אמון בזולת.

ואסכם זאת במשל קצרצר:
"ציפור שיושבת על עץ, לעולם אינה מפחדת מכך שהענף יישבר, בגלל שהאמון שלה הוא לא בענף אלא בכנפיים של עצמה"

קלמן - לא בטוח שמסכים עם כל מה שכתבת, אבל המשפט על הציפור בסוף - מוחץ!
לפני שנתיים
Zohe​(נשלטת) - אני חושבת שאמון הוא דבר נבנה והוא בפרוש נובע ממעשים ולא מדיבורים. הרבה דברים מראים מראש על אדם שהוא לא אמין. אין אפםם מאה אחוז אבל לחיות ממקום של אני אחפש עליו כי אם אז הוא מקום עוצר ולא מקדם בעליל..
אני לא תמימה, אני יודעת שקיים רוע.. אני חושבת אבל שלחיות מתוך מחשבה שכולם רעים זאת מחשבה מעכבת. יש הרבה נכון במה שכתבת , במיוחד בקטע של הלסמוך על עצמך לפני שאתה סומך על מי שלידך.. ועדיין אבוי לי אם אצטרך לחיות מתוך פחד מהסביבה שלי ויותר גרוע מהדום שלי שבו אמורה להיות לי רמת הביטחון הכי גבוהה..
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - במידה ויש פחד, אני חושבת שלא צריך להמשיך בקשר הזה עוד שנייה נוספת ולא משנה איזה הוכחות בשטח יש לך.
לא אמרתי כזה דבר. הדבר היחיד שאמרתי שבנוסף לאמון שיש לנו באדם, אנחנו צריכים לדעת להסתמך על עצמנו על כל צרה שלא תבוא.
לפני שנתיים
Davy jones​(אחר) - אמון בטווח הקצר או הארוך. תראי כמה סירטונים יש ברשת שהבעל או החבר צילם את חברו באקט מיני כלשהו , הבחורה אולי בטחה בו באותו רגע וכעת הסרט רץ בכל מני אתרים פורנוגרפיים שהישראלים מגיעים גם לשם. זה קצת בעייתי עכשיו יכול להתפתח אמון מסויים ובעוד חצי שנה שנה יסתובב לו/לה איזה בורג בראש.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - בגלל זה עדיף לא להשאיר בידיים של אחר ראיות מוצקות לדברים שאתה מתבייש שהחברה תדע במידה והם יודלפו ואתה יודע שלא תצליח להגן על עצמך מפניהם כי well.... סרטון זאת הוכחה חד משמעית שלא ניתנת לפרשנות. (זה גם צויין בטקסט).
לעשות דבר כזה, זה כמו להביא למישהו אקדח טעון שיכוון לראש שלך ולקוות שהוא לא ילחץ על ההדק. אולי הוא ילחץ ברגע של כעס או שיפלט כדור (בעידן הסייבר יש גם פריצות וזה לא חייב לבוא מהפרטנר בהכרח).
סרטון הוא לא חלק חשוב בקשר, לעומת לעשות סשן/סקס באיזשהו שלב, בגלל זה לא צריך לעבוד על אמון ולחפש הוכחות לאמון עבורו. אפשר לוותר עליו ולחסוך כאב ראש.
ויקפצו פה כל הליברלים ויגידו "אבל מה הבעיה בסרטון? זה מדליק! זה כיף לעשות עם הבן זוג הנכון! דיי עם דעות שמרניות!" ומה אגיד להם? שהם צודקים לגמרי! אבל את הבן אדם המומצע שיקבל סרטון מודלף כזה, זה לא יעניין והחיים שלהם יהרסו בגלל הכמה דקות כיף האלו. זה לא שווה את הסיכון, בעיניי לפחות.
לפני שנתיים
חשופית שתוקה​(נשלטת){חניבעל} - אני נמנית מאלו שלא סומכים בכלל.
ושנורא נורא קשה להם לתת אמון.
אני בצד השני של הקיצוניות.

אם אשתמש בעצה שלך- לא אכיר אף אחד אף פעם. :)
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - לי קשה לתת אמון ברבדים העמוקים יותר של הקשר, בקטעים של קרבה רגשית, כי אנשים כל כך איכזבו אותי שאני לא רוצה לקחת את הסיכון הזה שוב, לפחות לא כרגע.
כי אני יודעת שהסיכון שלי, לפחות בשלב הזה של החיים, יהיה יותר משאר הרווח.
בן אדם צריך לדעת איפה הוא עומד ואיזה מחיר הוא מוכן לשלם והאם זה כדאי לו.
כי הפגיעה יכול לקרות בכל מקרה על אף אימוץ כללים שונים, והפגיעה הזו (במינונים שונים, לאו דווקא איזו תקיעת סכין הארדקור) תהיה חלק טבעי בחיפוש פרטנר מתאים.
כדאי לשאול את עצמנו האם אנו יכולים לאפשר לעצמנו, בשלב זה של חייו, להיפגע במינון מסויים והאם זה יהיה שווה את הרווח.
אם כן- להיפתח ולנסות לסמוך על פי הפרמטרים שחשובים לנו, אם לא- לא להיפתח ולעבוד על הסיבות הפנימיות שלנו במידת הרצון והיכולת.
לפני שנתיים
Anakin - חושב ש "להאמין בעצמי" הוא הבסיס הרצוי לכל לפעולה.
לצערי אם לפני 10 שנים הנושא הכי חם ברשת היה שמירה על פרטיות, הגישה היום אומרת שאם מישהו שומר בקנאות על הפרטיות שלו כנראה שיש לו מה להסתיר.
כל כך התמקדו בחרדה שמשלות יתפקדו כתור "האח הגדול" שלא שמו לב כיצד התעשיה למעשה הפכה למפלצת החודרת לפרטיות, עד שכבר היה מאוחר מדי. קשה לי להאמין שהאחיזה של חברות המידע על כל פרט בחיינו תיחלש.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י