סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עינוי משפיל וכואב

אין רחמים. דמעות לא יעזרו, זה רק גורם לנו לרצות...
לפני 7 שנים. 13 בדצמבר 2016 בשעה 1:11

חמישים ושלוש דקות של דיבורי סרק- תמשיך לכנות זאת הכרות, בסופו של דבר ביצענו את מה שרצינו ;)

 

נבחרת בקפידה- בהחלט ראוי לציון כח הסבל שלך.

 

ככה אנחנו רוצות אתכם, חזקים מבפנים, שתדעו להכיל כל העולה על רוחנו.

 

החלטנו לענות על אחת השאלות שלך; 

"מה ישאר לכן ממני כשאני ילך?"

א. אומרים "אלך"

ב. אחרי העינויים, שהסבו לנו אושר, שעברת 

אושר לך להסיר את כיסוי העיניים ולהביט במענות שלך במשך חצי דקה.

העיניים שלך זזו מצד לצד כל-כך מהר חחחחח לא הצלחת לבחור במי מאיתנו להביט. חחחח שלושים שניות שהעיניים עושות שמאל ימין.

ובסופן,

הדלת נפתחת.

תם הסשן.

 

אל תשכח להודיע שהגעת לבית, עדיין חיי האדם הם ערך עליון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י