בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני שנתיים. שני, 2 בינואר 2017, בשעה 00:26

שבועיים ויום חלפו מאז שהשולט שלי נגע בי, הצליף בי, חדר לתוכי וגרם לי לרצף לא אנושי של אורגזמות. ואז אתמול עלה על מטוס לתאילנד. נותרתי בגפי לחודש שלם, רעבה לזה שיגרום לי לחוש את הריגוש המוכר והאהוב..

אמנם המגע של הנשלטים נעים ומרטיב אך אינו מספק אותי הפעם, הרעב שלי אחר. הכמיהה למגע של גבר עוצמתי רק הולכת ומתגברת.. שבועיים לא גמרתי, מאז שעשה בי כרצונו.. ואז היום, פגשתי מישהו חדש, במפתיע לא מהכלוב אלא מאתר דומה אחר. אחרי 3 שבועות של שיחות עמוקות ואינטימיות ביננו, לפגוש בו, הכתפיים הרחבות האלה, הזרועות שעטפו אותי, המבט הממכר בעיניים היפות שלו, והשפתיים, אוחח השפתיים.. הנשיקה הראשונה היתה ביישנית, השניה היתה סקרנית, השלישית היתה מתפנקת, והרביעית היתה ככ רעבה שכל מה שרציתי לעשות זה לקרוע ממנו את הבגדים. אבל היינו על זמן קצוב...

הוא היה צריך למשוך אותי מהשפתיים שלו, לאחוז בי בעוצמה כדי להזכיר לי שזמננו תם ויש לו ישיבה חשובה לנסוע אליה. ככה זה כשהתשוקה בוערת לדמויות סמכותיות. הוא לא המנכ"ל הראשון שלי, אבל משהו בנוכחות שלו, בדרך שבה הוא מזכיר לי את מקומי, כשנעמד ואני חיבקתי את רגלו, ידיו לוטפות את שערי ויורדות לכתפיי.. ככ רציתי לשמוע אותו בוחר לי כינוי הולם, משייך אותי אליו, אבל לא חקרתי בו עדיין את הצדדים האלה, וככ רוצה...

רגע אחד הוא כזה חזק ודומיננטי, ורגע אחר עדין ועוטף, יושבת לצידו, מניחה רגליי על שלו, הוא מלטף ירכיי מעל הטיץ השחור, מושך אותי להצמד אליו ומלטף גבי ומותניי.. מסניפה אותו לתוכי, רוצה להשכיב אותו לאחור ולטפס ממעל, לבצע בו את זממי, בייחוד אחרי שהוא עושה לי שיחות העצמה.. הוא ככ מכיל, וכמו השולט שלי, גם הוא מחזק אותי ברגע אחד, ונותן לי להתמסר לעוצמתו ברגע אחר..

כשהלך נותר טעמו על שפתיי והייחום שלי לא עזב. הערב נשברתי. הוא היה עסוק עם המשפחה, שלח לי הודעה מחייכת שאם אני מיוחמת זה מצויין, שהוא ראה את השרביט ליד המיטה אז קדימה לעבודה. רציתי את הגוף שלו. אבל לא יכולתי להתאפק יותר, לא יכולתי יותר להחזיק את הייחום הזה בפנים. סרטון של דקה וחצי של הצלפות מופלאות שבר את גב הגמל. הרגשתי את זה מדגדג לי בין הרגליים, קרוב מתמיד, כאילו נשיפה מעל הדגדגן תעביר אותי על דעתי. זה הזמן. שלחתי יד והבאתי את השרביט, הוא בקושי נגע, בעוצמתו החלשה ביותר, בקושי מתאמץ, עשר שניות וגמרתי.. הטעם לאורך הגוף היה ככ משכר, לא יכולתי להפסיק.. האורגזמות לא הפסיקו לבוא, לא היה צורך בשום סרטון רק להתמסר לתחושה המטורפת הזו.. שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע... נגמרה הסוללה............... פאק. עוד לא שבעתי :(

לא יודעת מתי אראה אותו פעם הבאה, וגופי רעב כמו שלא היה זמן רב.
האורגזמות שהיו אמורות להשביע רק פתחו רעב ישן נושן.
גופי רעב, ככ רעב....

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י