שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שישי, 6 בינואר 2017, בשעה 16:49

אם יש משהו שאני לא אבין, אלו אנשים שעברו את גיל 10 ומתגאים בכך שהם לא מסוגלים לקרוא טקסט ענייני מכיוון והוא נגרר מעבר לשתי שורות.
איך עברתם את גיל 20 או אפילו את גיל 30, אם אתם מתבטאים במילים בעלות טיעון ילדותי ורדוד כמו "חפרת" או "אין לי כוח לקרוא" בביטחון וגאווה עצמית כשאתם ניצבים מול "אתגר" פעוט של לקרוא טקסט בשפת אמכם? מדובר בעמוד או שניים של דף A4, זאת בושה וחרפה שאדם מבוגר לא מסוגל לקרוא שני עמודים! אני הייתי מתביישת אם עבורי זה היה נחשב לאתגר מורכב!

עבדתי עם ילדים צעירים ואפילו הם ידעו לקרוא טקסטים ארוכים, הרבה יותר ארוכים משני עמודים, מבלי להתלונן. אפילו אם הם התקשו בשפה עצמה- הם השתדלו.
אם ילדים בבית הספר היסודי מסוגלים לשמור על ריכוז והתמדה, אני לא רואה סיבה למה אדם מבוגר לא יהיה מסוגל לכך אלא אם כן יש לו לקוי בתפקוד הקוגנטיבי, שעל אף קיומו ההיפותטי אין בו הצדקה לגסות רוח.

עצוב שאנו נמצאים בעידן שבו אפילו על סרטון להיות באורך חצי דקה אחרת אנשים מרגישים שיגמר נפח האחסון בשכלם כי יחשפו ליותר מידיי מידע, ויותר עצוב מכך זה שהם מתגאים בכך.
מובן לי שלא כולם חייבים להתחבר לטקסטים ארוכים או להבין דברים בעלי תוכן ממשי. איש הישר בעיניו יעשה, איני שופטת אנשים על סמך אינטלגנציה אלא על סמך חוצפה וגאוותנות חסרת פשר.
הישר בעיניי הוא להתבטא לעומק כשיש לי על במה להעמיק. דבר זה לא ישתנה לגביי. עצם העובדה שהדור הנוכחי מאופיין בגישת "מגיע לי", לא אומר שהרצון שלהם יכתיב לי מה לעשות וישנה אותי, במיוחד כשהוא נובע מסיבות אוויליות של "כאבי ראש" בעת התאמצות לקרוא משהו ארוך יותר מסטטוס בפייסבוק, שדורש מחשבה ולא ניתן להגיב עליו ברדידות עם תגובה בסגנון "חחחחח קורעעעע!!!!" אליה מצורפים סמיילים מטופשים.

אז תפסיקו לשלוח לי הודעות שמביכות רק אתכם, מתוך מחשבה שזה "מראה לי מה זה" ואני נעלבת עד עמקי נשמתי.

העלבון היחיד הוא לאינטלגנציה שלכם והדבר היחיד שזה מראה לי זה אדם שאינו התפתח רגשית מספיק על מנת להבין שהעולם לא מתכופף לרצונותיו כפי שלוודאי התרגל מבית הוריו שפינקו אותו יתר על המידה, שבמקום להציב לו גבולות השתחוו לכל גחמה שלו. זה בדיוק המקור לאותה גישת "מגיע לי" שגורמת לו לחשוב שהעולם והאנשים בו סובבים סביבו ונועדו על מנת להתאים לו ועל כן מותר לו להכתיב דרישות לכל מי שלא ממלא את גחמותיו, ולו הילדותיות ביותר, המסתכמות ב"ארוך לי מידיי ואני לא רוצה להתאמץ", שלא אמור להיות בהן ולו שמץ של גאווה.

אם גאווה בבורות הוא העיקרון המנחה אתכם בחיים, לא אנסה לשכנע אתכם אחרת. רק אזכיר לכם שאת הבלוג שלי אין חובה לקרוא ושאינו נועד לכבודכם, אלא לכבודי ולכבוד אנשים שמתחברים לתוכן מסוג זה.

לצערי, אני בטוחה שדבריי יפלו על אוזניים ערלות, כי סיכוי סביר שמי שזה נוגע אליו לא הצליח לקרוא גם את זה. לא נותר לי אלא להסתפק בשחרור קיטור בלבד.

Dark Muse - אני לא מסוגלת להבין אנשים שלא נהנים מקריאה .. מללמוד... מלצבור ידע... זה לא נתפס בעיניי...
מצדיקה כל מילה שכתבת כאן...
לפני שנתיים
זרה מוכרת - אני מסכימה לחלוטין עם מילותיה של דארקית.
אחד הדברים שגיליתי לגבי עצמי באיחור מה, זה שאני לוקה בבעיית ריכוז. דבר שגורם לי לעתים "לאבד" את תחילת הטקסט עד שאני מגיעה לסופו כשמדובר בטקסט ארוך.
הפתרון שלי היה - לקרוא את אותו הטקסט מס' פעמים.

אני אוהבת את כתיבתך, גם ואולי בעיקר את החלקים בהם אני מוצאת עצמי חולקת על דעתך.

גאווה ריקה היתה תמיד . ולצערי לאחרונה היא רק הולכת ומעצימה.
עצוב , אבל קיים

לפני שנתיים
אופק קסומה​(נשלטת) - ויודעת מה? גם שחרור קיטור זה בסדר:)
אני נהנית לקרוא אותך. זה אומר שיש לי סבלנות? :)
לפני שנתיים
kinkyman​(שולט) - את חמודה לאללה - מותר לאמר את זה? :)
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - Loud and clear.
לפני שנתיים
Gimb​(נשלט) - סליחה :|
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - אני אובה לקורא טקסטים שלמדים אותי משהו. שיש בהם פאנצ'ליין, שנופלים בי סהם אסימונים.
המחשבה שבטקסט קצר אפשר להכניס כזה ובטקסט ארוך זה מאבד תוכן היא מחשבה טיפשית. וסליחה מהרדודים (והמרדידים) שקמים עלי.
טקסט, כשהו מלא בהבנייה רעיונית הוא טקסט שאי אפשר לחדול ממנו. וגם כשמתנתקים ממנו פיזית הוא ממשיך לרוץ לך במחשבות. זה לא חשוב אורכו.
לראייה אצלי:
כל מה שיוצא לפרופסור יובל נוח הררי מהפה לנייר.
האדם מחפש משמעות של ו.פראנקל
אומנות האהבה של אריך פרום.

טסקט קצר חייב להיות סופר מדוייק עבורי כדי לעורר בי את מה ששלושת אלה לדוגמא מעוררים בי עם טקסט ארוך.

הבעיה היא שאנחנו חיים בעידן שמקדש רדידות. ש"חפירה" הפכה למילת עלבון וגנאי. ושכל מי שלא מתחבר למ שכתבתי כאן בטח הפסיק אחרי שראה שיש פה יותר מפסקה אחת...
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - וגם את הפוסטים של ארכ', אני אוהב כמובן :). זה מרגיש כמו ללמוד מבוא לפסיכולוגייה בלי לצאת מהבית. רווח נקי לקורא.
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - אני בשמחה אחפור ליורם יובל בתחת בצורה זו או אחרת. :)
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - הוא עושה לך את זה?
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - כן.
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - בקטע שאת רוצה אותו כנשלט?
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - גם אצלי, לרוב אני מאבדת ריכוז דיי מידי ולא מוצאת את ההתחלה האמצע והסוף. אם בקריאה ואם בשיחה. אממה...הפוסטים שלך דווקא מרתקים אותי, מלמדים אותי ואיכשהו נוטעים בי תקווה שיש לי תקנה. :)
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - *מאבדת ריכוז דיי מהר *
לפני שנתיים
slave for ever​(נשלט) - גם לי לא היה סיכוי לקרוא את כל מה שכתבת, אם הייתי קורא את הפוסט כאן בבלוג.

אז במקום להתעצל, עשיתי קופי-פייסט אל הWORD, שיניתי גופן והגדלתי את האותיות.

אומנם התפרס על מספר עמודים, אך היה הרבה יותר קל לקרוא, כאשר כל מספר פסקאות, מחקתי והמשכתי.
לפני שנתיים
ירושלמי סקרן - כמו שיש אנשים שהם נכים וקשה להם ללכת מרחקים גדולים, יש אנשים שקשה להם לקרוא הרבה מכל מיני סיבות. אבל במקום להבין שהבעיה אצלם ולא אצל הכותב הם קצת מתבלבלים. לפעמיים באמת כתיבה ארוכה זה מיותר. אבל אצלך זה נותן עוד ידע למה שאת כותבת, כך שהאורך ממש רלוונטי וכיף לקריאה.
לפני שנתיים
שליטה ללא תנאים​(נשלט) - תמצות יפה לתחושות נכונות....
תמשיכי להאיר לנו את הלב עם הפוסטים שלך!!!
ולאותם טיפשים שלא מסוגלים לקרוא יותר משורה וחצי- הפסדתם!!!
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - הפסד שלהם,מי שרוצה מוזמן,ומי שקשה לו שיתקדם ולא יעשה טובה,משל קרא והעיקר עשה לייק.
אני קוראת משתדלת את הטובים שלי תמיד,אני בעד להחכים וללמוד
לפני שנתיים
נשלטת שולטת בנפשה - הרי מה שמרתק את רוב האנשים לאתר הזה מעבר לסקס, זו הקריאה בבלוגים.
אני מוצאת עניין גם בפוסטים הקצרים הקולעים והמרומזים, כמו שמוצאת עניין בארוכים וה" חופרים".
הכל תלוי בנושא עליו כותבים..
אצלי לפחות אין אפלייה על רקע סוציולוגי, מגדרי וכמו שאומרים ו"שאר ירקות".
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י