ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

לפני שנתיים. שלישי, 10 בינואר 2017, בשעה 22:52

הוא נכנס מתחת לפוך ושואל "אז את לא מגלה לי?"

הגוף שלו חם מאדי המקלחת ומריח כמו השמפו שלו. הוא מערסל אותה בידיים גדולות והיא מחייכת: "לא. לא מגלה".

"לא איזה עונש?" הוא אומר ומנשק לה את האוזן. "לא", היא אומרת שוב, מתכרבלת בתוך החיבוק ומחפשת את הזין שלו, מהביל וכבר כמעט מתוח.

"ולא למה מגיע לי?"

היא מנענעת את הישבן כמו שפן שובב, מלטפת את הידיים שלו. "לא", היא לוחשת. תנועות האגן שלו מתחשבות, מנסות לעזור, למקם את הזין כך שיוכל להכנס. יש לה רעיון אחר. היא שולחת יד ומניחה את הזין שלו בין הירכיים והכוס ומטיילת עליו. הוא רוטן באוזן שלה, נוח לספק, חסר אונים. כשהכוס שלה מוצא את הקימור הקל של העטרה שלו היא מלטפת בתנועות קטנות ועגולות. הוא קובר את הפה בשיפולי הצוואר שלה ורוטן, "אני שונא את זה".

אבל הוא מחזיק את האגן שלו קמור ומתוח בשבילה. היא נמסה לתוך המגע הקל של קצה הזין שלו והידיים שלו נמצאות בכל מקום: על השדיים והידיים והירכיים והבטן והכוס, מנגנות על נקודות הידועות רק להן בתנועות רכות ומיומנות. הגוף שלו צמוד לשלה, מתוח, והיא רטובה כבר מאדי המקלחת שעל הגוף שלו, והוא מלווה כל תנועה של האגן שלה על קצה הזין שלו באנקת סבל קטנה, אבל הידיים שלו נעות בנפרד מהראש המפיק את הרטינות והיא עוצמת עיניים וסוגרת את האגרופים על הידיים שלו ונועצת ציפורניים ונאנחת ונדרכת וגומרת.

הם שוכבים ומתנשפים ביחד. היא משחררת את אחיזת הידיים שלה בשלו והציפורניים שלה מתעכבות לעזוב את בשר היד שלו.

"באמת לא תגלי לי?" הוא שואל.

היא רפוייה וישנונית בתוך החיבוק שלו, והיא מנשקת את האצבעות שלו, כל אחת בתורה, ולוחשת, "אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים".

"מה זה לעזאזל אומר?" הוא לוחש בחזרה, אבל היא כבר כמעט ישנה.


******************

השמש מציירת את התריסים על דלת האמבטיה והיא יושבת על המיטה ורוכסת את האבזם בשמלה כשהיא שומעת את זרם המים דועך וכבה במקלחת והאצבעות שלה מחפשות את כפתור החיוג; כשהוא יוצא היא מרימה את הטלפון אל האוזן ואומרת, "היי. שרית?"

הוא עוצר בפתח הדלת, מסנוור מהאור בחלון, והיא אומרת "הילד קודח מחום ואני משכיבה אותו במיטה". הוא מחפש את המבט שלה, אבל העיניים שלה מטיילות במורד הבטן שלו, המצויירת בקווי שמש, אל הירכיים העטופות במגבת. "39 חום. תודיעי להם?"

הוא מחייך ושומט את המגבת. היא מחייכת גם. "אני אמסור", היא אומרת לטלפון. "במצח?"

היא צוחקת ומנתקת.

בזווית העין היא רואה אותו פותח את הפה אבל היא מסתכלת על המכשיר, מוצאת עוד מספר. היא מאזינה לצלילי החיוג ומסתכלת עליו מנסה להחליט מה לעשות ולבסוף כורע על הברכיים והידיים והולך אליה, חתולי ודרוך.

"אחותי", היא אומרת למכשיר. הוא משפיל את הראש כמעט עד כף הרגל ומנשק אותה, והיא נותנת לו לנשק קצת ואז שולחת את הרגל השנייה ומסיטה אותו מעליה: "אני לא עושה כלום. את?" הוא מנסה שוב, והיא מניחה את הרגל על המצח שלו ומחזיקה אותו רחוק ממנה. "מתי? אוקי". היא צוחקת ושולחת נשיקות לטלפון והוא מנסה לנשק את הרגל הנחה על המצח שלו; היא קמה ומוצאת את האודם על שולחן האיפור ומתאפרת, ומתקשרת שוב וחגה סביבו ושפתון האיפור בידה, והיא אומרת למכשיר "אחותי".

"מה את עושה?" היא שואלת ומתכופפת ומציירת עם השפתון שלה מעגל לא גדול על הרצפה, בין המראה לארון. היא חוזרת למיטה ואומרת, "אנחנו הולכות לשבת בנמל. מה דעתך?" הוא, עדיין על הברכיים ועל יד אחת למרגלות המיטה, נותן בה מבט עגול, מבוהל פתאום. היא שולחת אצבע לעבר המעגל ובוהה בחלל, מקשיבה, והוא פונה לקום והיא מניחה את הרגל על הראש שלו ומורידה והוא מבין והולך על ארבע, כבר לא כל כך חתולי או דרוך, והיא מביטה בתחת שלו ואומרת בהיסח דעת, "יש שם איזה מקום חדש..." וכשהברך שלו נוגעת במעגל הליפסטיק הוא מפנה ראש לאחור, האצבע שלה פונה מעלה: קום. הוא עומד והיא שמחה לגלות שהמעגל מקיף בדיוק את קוטר כפות הרגליים שלו. "מתי? אני בדיוק יוצאת", היא אומרת, ומעיפה אליו מבט והוא נדרך בתוך המעגל, והיא מניחה את הטלפון לידה, שיפטפט, ונועלת את הנעליים שלה, ומרימה אותו שוב כדי לומר "מעולה! אני אראה אותך שם", בעוד היא עוברת לידו ושולחת יד ומלטפת את הביצים שלו ויוצאת מהחדר. היא פותחת את דלת הכניסה וסוגרת אותה מאחוריה ומתענגת על שני הצלילים האלו ומדמיינת איך הם נשמעים במעגל הליפסטיק בחדר השינה.


**************

כשהיא חוזרת הטלפון שלו מצלצל  והיא הולכת בעקבות הצליל ומסתכלת עליו מתאמץ וזועם בשקט בתוך המעגל שלו. החזה שלו מתוח והידיים שלו שלובות מאחוריו, והיא מזהה את המחווה: את לא תשברי אותי. היא מרימה את הטלפון שלו ועונה ועומדת מולו ואומרת לטלפון "בני". היא מקשיבה ומלטפת בציפורניים את החזה שלו: "כן בני, אני לא חושבת שהוא יוכל לבוא היום". היא מלטפת את הבטן שלו ואת הירכיים, מתקרבת, מרגישה אותו מתאמץ לשמור על החזה מתוח; "הוא לא באמת חולה", היא צוחקת. הוא שוב מבוהל ומנסה לצוד את עינה, והיא מלטפת את השפתיים שלו ואומרת, "הוא בעונש". הפנים שלו לוהטות מתחת לאצבעות שלה והיא מעבירה יד בשיער שלו ומתענגת על מיני המבטים שהפנים שלו מביעות עכשיו, והיא צוחקת למשמע הקול בצד השני של הקו ואומרת, "ברור שבאמת" ומרגישה את הלב שלו הולם בחזה; הפנים שלהם קרובות עכשיו כדי מרחק נשיקה והיא אומרת לבני, "אני אצא איתך אם בא לך". הבל הפה שלו חם על הלחי שלה. "נראה אם תצליח לשכר אותי". היא הולכת לאמבטיה ומשאירה את הדלת פתוחה ומתיישבת על האסלה. "אני יוצאת לאסוף אותך", היא אומרת, "תתלבש סקסי בשבילי". היא משתינה ומקווה שהצליל נישא עד לחדר השינה, וחושבת עליו מקשיב ופתאום נזכרת וצוחקת; "לא, כלום", היא אומרת למכשיר. "פשוט הבנתי ששכחתי לעשות משהו". הטלפון עדיין צמוד לאוזן והיא מדיחה את האסלה וחולפת על פניו והולכת למטבח וחוזרת משם עם קערה ומניחה אותה לרגליו וקמה ועומדת קרוב אליו שוב; המבט שלו נע מהקערה אל הפנים שלה והמבט שלו בלתי ניתן לתיאור והידיים שלו רפויות לצד הגוף והחזה שלו כבר לא מתוח והיא אומרת, "מה? אה, מה הוא עשה", והוא מסתכל עליה, מתחנן, והיא מחזירה לו מבט נטול רחמים ואומרת, "זה בדיוק מה שהוא מברר עכשיו" ויוצאת.


*****************


היא שיכורה וחדר המדרגות מלא צללים של ערב וכל מדרגה שנושאת אותה אל מעגל הליפסטיק מענגת אותה, והיא חושבת לעצמה שאם הייתה יכולה, הייתה מטפסת אליו עכשיו על סולם, כמו פיראט אל שביו, והמחשבה הזאת מתרוצצת בראש שלה, והיא נכנסת לחדר השינה והטרף שלה עטוף באורות הערב, והוא כורע, מנסה להקל את המעמסה על הרגליים, והביצים שלו כמעט נוגעות ברצפה, והוא מזיע למרות שקר בחדר והשיער שלו נאסף אל המצח בחוטים עבים והוא מתנשף בשקט, דוחף את האוויר בקצב קבוע דרך השיניים, כמו שהיא לימדה אותו, והוא מביט על הרגליים שלה כאילו לא נשאר בו כוח להרים את המבט. היא עומדת שם שעה ארוכה ולמשך זמן היא רק מביטה בבבואת הישבן שלו במראה. קולות ההתנשפות שלו מסבים לה עונג מיוחד והיא לא רוצה שהרגע הזה ייגמר והיא מתפשטת מבגדיה וכורעת על הברכיים בקצה מעגל הליפסטיק, שקווים של זיעה מחוקים בו, ומסיטה את השיער מהפנים שלו, והמצח שלו שוקע לתוך היד שלה, והיא שואלת בשקט: "ביררת?"

הוא מהנהן לתוך היד שלה.

"ומצאת?"

הוא מהנהן.

"טוב", היא אומרת ומחבקת את הראש שלו, והוא קורס לתוך הגוף שלה והיא קורסת איתו, ומתיישבת על הרצפה, ומערסלת את הראש הלוהט בין רגליה, ומלטפת את הגוף המזיע והרועד, ומתפעלת לגלות כמה הוד והדר יש גם עכשיו בגוף הזה שעמד בשבילה כל היום במעגל הליפסטיק, והיא מצמידה את השפתיים ולוחשת לו "תגל יולדתך..." והוא ממלמל בקול קטן וצרוד, "מה לעזאזל זה אומר", ונרדם בין הרגליים שלה.

hrgiger - אני צריכה לקנות אודם, ללא ספק.
לפני שנתיים
Grey / Green​(אחר) - ובלטות
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י