אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני 7 שנים. 11 בינואר 2017 בשעה 15:13

לאחר שהבלונדיני יצא דרומה התיישבתי מול המחשב. גלגלתי והתיישבתי לעשן. חשבתי לעשן ואז לאכול את הכריך של הבוקר ואז נעביר איכשהו את השעות עד הפסיכולוגית. עם עשן ורעשי רקע. ואז קפצה לי הודעה בוואטצפ הפופולארי שלי. הוא מכאן. מהכלוב. אנחנו מדברים כמה ימים. מפלרטטים עם המשחק הנפלא הזה שלו כשולט חזק ושלי כנשלטת שלו, מתמסרת אך מרדנית. הצלחנו להתחבר. יש רגעים רכים ויש רגעים קשוחים. חשבנו להפגש כבר כמה ימים אבל לא הסתדר לנו זמן טוב. עכשיו שלח הודעה שאם אני ספונטנית הוא לא רחוק מפה ומאחר ואני בבית יכול לקפוץ.

שלא כמנהגי בקודש, לא אמרתי לא. חשבתי על זה ל2 שניות תחת מעטה העשן ושלחתי לו שיבוא. נתתי לו כתובת, ווייז נתן 30 דק'. מצויין. מסתרקת, ומביטה על עצמי במראה. הכוס שלך הולך להתענג עכשיו. אין מצב שבעולם שאת מכניסה בתוך שעה 2 גברים לחדר הזה ולא מזיינת וגומרת. ברור??? הודעת טוק טוק שלחה אותי לדלת. כשהוא הגיע הייתי כבר תחת מעטה העשן. חיוכים, נכנס, סוגרת את הדלת מסתובבת אליו, חיבוק, נשיקה על הלחי. בירך לשלום את הכלב המאותגר שלי והמשכנו לחדר. אחכ הכנתי לו משקה ובכמה רגעים יכולתי לחוש מבטו סוקר אותי מבלי להביט לאחור.

הכל הרגיש כייף ונינוח. יושבים על המיטה אחד מול השניה. מחייכים, בוחנים, מדברים. הוא מוריד נעליים. מתיישב חזרה קרוב אליי, רגליים נוגעות. חיוך. ידו נשלחת אל עורפי, תופס את השיער ומשחרר. תופס ומשחרר. מרגיש את התחושה, מתמכר אליה. אז מטה ראשי ונושק לשפתיי. משהו בתנועה הזו, שיער נמשך לאחור, המבט עולה כלפיי מעלה, העיניים נתקלות במבט שלך מביט בי מלמעלה. העיניים היפות והחמות שלו כאילו שינו טמפרטורה. היו רגעים שראיתי בעיניים האלה מאהב וברגעים אחרים סדיסט. נהניתי משניהם. אשכרה ג'קיל והייד. רק אחר. ואז היה את הרגע ההוא כשתפס פניי בידו, ירד איתה לצווארי, מפעיל לחץ. מתחילה להרגיש חנק קל. זה מרטיב אותי עוד יותר. "את יודעת שזו זוית מצויינת לסטירות." אמר כבדרך אגב תוך כדי שסקר את פניי בעיניו. אייני יודעת מה הוא ראה לי בעיניים אבל אז אמר "לא. עוד לא.. את עוד לא שם." ולי רק הדהד בראש קולה הצווחני של לילית "כן!! כן! בבקשה כן!!".
הוא לא יכל לשמוע אותה. לי זה החריש אוזניים.

הוא אסף אותי בזרועו ועטף לרוחב גבי עד צידי השני וכך נשא אותי כלפי מטה עד שהשכיב אותי לאחור. הרגשתי כמו גור אריה. מאוחר יותר לפני שהלך פתחתי חלוק והכנסתי אותו פנימה. ידיו החליקו לאורך גופי על קימוריו, מהגב לאורך המותן, והישבן שזכה לספנקים נוספים. באותו רגע הרגשתי כדרקון שעוטה כנפיו סביב מאלפו. הערכה. חום. ביטחון. כשהגיע הרגשתי כגור חסר אונים, כשיצא הרגשתי כדרקון גדול וצבעוני. אני אוהבת להזדיין אחרי שאני מעשנת. המח שלי לוקח את הכל לפינות מיוחדות, ציוריות, צבעוניות.

אחרי נשיקות רכות ורטובות ידיים עוטפות ואוחזות, אחרי חיכוך דרך הבגדים, אחרי שהמכנס כבר נרטב, עבר דרך התחתונים לטיץ. הוא גילה היום כמה שאני מרטיבה. הוא התיישב, מביט בי שכובה ורגליי כפופות משני צדדיו. כשקירב ירכיי לגופו אני כבר דמיינתי איך שהוא בא להסיר ממני את המכנס. במקום, הוא פיסק רגליי לרווחה. "את מוכנה?" שאל ואני הבטתי בו במבט ריק. מוכנה למה? "כן" עונה עם חיוך. "את אפילו לא יודעת למה את מסכימה". ידו מלטפת את צידה הפנימי של הירך שלי. שנייה אחכ הצלפת ידו נחתה על ירכי. הופתעתי, נפלט ממני קול. הוא הביט בי לרגע בחצי חיוך ואז המשיך שוב ושוב ושוב עד שהתפתלתי. רגליי נטו להסגר זו אל זו. הוא הרחיב בידיו את הפיסוק וסטר קלות מעל התחתון הרטוב שלי. נרעדתי כולי. הוא הפסיק לזמן קצר והתחיל שוב בקצב אחר בעוצמה אחרת. שוב עד שהתפתלתי. הפעם החזקתי יותר. הבטתי לתוך עיניו תוך כדי. הוא אוהב את המבטים. הזנתי אותו בכל המבטים שהרגשתי מתוכי. 

עד היום חוויתי דברים חדשים רק עם החבר. קווים אדומים הייתי חוצה איתו כדי להרגיש בטוחה. בעיקר כשהיה בהם סיכון לטריגר. הרבה עדיין לא הספקנו לחצות יחד. אחד מהם נחצה היום עם הגבר הזה שנגע בי כמו שזמן רב לא נגעו בי, כשהוא הסיר את החגורה מהמכנס והחל לשחק איתה ביד. בשנייה הראשונה נחרדתי. בשנייה הבאה שחררתי. עם זנב החגורה הוא החל להצליף בירכי. הסביר שאני הולכת לצאת מסומנת אבל רק על צד אחד. הוא לא שיקר. 

הייחום רק עלה משם. אני נטפתי כהרגלי והזין שלו עמד כמו טיל קשיח ורחב.. הוא הרים רגלי משוכלות באויר משך ממני מכנס ותחתון רק עד אמצע הירך, מניח רגליי נשענות כנגד גופו ליד כתפו, וממשיך בהצלפות קלות קרוב קרוב.. אצבע פתאום נשלחה והחלה לעבור לאורך הפתח הרטוב.. נכנס מעמיק, עוד אצבע מצטרפת ותוך שניות הוא מזיין אותי עם האצבעות שלו עד אובדן חושים. כשניסיתי להשחיל ידי אל בין רגליי הוא הזיז לי אותה, אבל העוצמות האלה הטריפו אותי.. לבסוף הסיר מאחת מרגליי לחלוטין את המכנס והתחתון ופיסק רגליי. "רצית לאונן, לא? אז קדימה!" זה היה מספיק. שלחתי יד והוא ממשיך בעוצמתו.. כל מיני אורגזמות היו שם בכל מיני גבהים.. אנחות וגניחות והתפתלות והרבה הרבה צחוק בסוף.. הוא נתן לי לנוח תוך כדי מציצה. כשחזרתי לעצמי כעבור כמה שניות הוא שם קונדום ואני התיישבתי מעליו לאט לאט... תחושה מוכרת, ממלאת.. תחילה נתן לי לרכב בדרכי בקצב שלי להתרגל לעומק ולרוחב.. באיזה שלב אמר לי להניח ידיי ולהשען על הקיר ממול, לעמוד על כפות הרגליים ולא הברכיים. צייתתי (ותודה לפילאטיס שהביאנו עד הלום). הוא אחז במתניי והחל לזיין אותי ככה מלמטה, הבטתי לתוך עיניו נדהמת מהתחושות. "מה קרה? אף פעם לא זיינו אותך ככה?" שאל תוך כדי שהרגשתי אורגזמות קטנות מתעוררות לתחייה כאדוות קטנות על פני המים.. נענעתי ראשי לשלילה תוך אנחות קלות.. זמן קצר אחכ הוא העצים הדיפותיו עד שגמר בעוצמה שמזמן לא הרגשתי..

כשקמתי להדליק עוד אחד מגולגל וקשקשנו קצת, קבלתי אישור ראשון שגם אני משפריצה. התרגשתי כמו ילדה בת 4. כי הייתי משוכנעת שלי זה לא יקרה.. באמת, תמיד אמרתי שאני הרבה דברים אבל לא ממטרה. האמת שהפעם גם הרגשתי תוך כדי שזיין אותי באצבעותיו איך השפריצו עליי נוזלים שאפילו לא הרגשתי שיוצאים ממני מרוב שהייתי מרוכזת באורגזמה המטורפת שזרמה מתוכי לאורכי ורוחבי. יש בזה משהו מחייך בידיעה הזו.

בזמן שעישנתי הוא התקרב אליי פיסק רגליי והתכופף. אצבעותיו החליקו פנימה שוב, כולי עדיין רטובה.. בתוך זמן קצר שוב החלו לדהור בי הגלים האלה.. כשנעמד ורגליי עטפו אותו, הוא חש ברעידות שלי "אני אוהב את האפטר שוק" חייך. הוא מיקם את הזין שלו בין השדיים שלי, ירק מעט מלמעלה והחל לנוע קדימה אחורה בינהם. עוד יריקה אחת וזה מתחיל לנוע בקלות. טיפות שזלגו ממנו מחליקות גם הן את הדרך. "אתה רוצה להשפריץ עליי?" שואלת תוך מבט למעלה אל פניו. "את רוצה שאשפריץ עליך?" מחזיר אליי, "כן!" עונה בטון ילדותי מרוצה. והוא בתגובה הודף עצמו בקצב מהיר יותר, בידיי לוחצת את השדיים כלפי הזין שלו. ידו לופתת אותי בין צווארי לעורפי. אוחז, ממקם אותי. זרם חם משפריץ לאורך צווארי, הגיע גם לסנטר, זולג על השדיים.. הוא מביט למטה על יצירתו ומחייך. "ביקשת- קבלת".

נראה שהיום הזה התפתח להיות טוב במיוחד. והשעה עוד לא חמש. הלילה אני לבד בבית עם הכלב. מרגישה בתוכי את ההתלבטות לגבי המשך הערב. משהו בי בוער. ובוער. ובוער.. בינתיים נראה לי אתחיל בכריך הזה שחיכה לי מהבוקר... 

 

 

שולט ובן אדם​(שולט) - כתיבה מופלאה,
שתדעי הרבה ימים כאלו :-)
לפני 7 שנים
יפעתי​(מתחלפת) - תודה :) אני חושבת שהבוס שלי יעדיף שאהיה בעבודה ולא אזדיין עד כלות :)
לפני 7 שנים
שולט ובן אדם​(שולט) - תזדייני עד כלות!
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י