אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

The song of ice and fire

לפני שנתיים. חמישי, 12 בינואר 2017, בשעה 20:58

מסיכת ה"שמח". אבל בתוכי ההפך המוחלט. 

מסיכת ה"עצוב גם לי". אבל בתכלס, בכלל לא הכרתי אותו. 

מסיכת ה"תמיד אוהב להקשיב". למרות שממש לא בזין שלי לשמוע עכשיו. 

מסיכת ה"מבין אותך לגמריי". על אף שבחיים לא מצאתי עצמי במצב כזה. 

מסיכת ה"ברור שבא לי לבוא". למרות שאת יודעת שאין לי כח לזוז מהספה. 

מסיכת ה"זורם לי". אפילו בטיימינג הכי גרוע שיש. 

מסיכת ה"את צודקת". רק בגלל שאני יודע מה יקרה אם אגיד אחרת. 

 

כל אותן מסיכות, לעיתים אני לובש אותן לא כי אני בהכרח רוצה, לפעמים כדי לרצות, לפעמים מתוך צביעות ולפעמים מאמת. 

מסיכות.

לא תמיד משוכנע מהי הסיבה שאני עוטה אותן.

אם אני לובש אותן בשבילי? בשבילך? בשביל מי? 

 

המשך ערב מהנה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י