לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שבת, 21 בינואר 2017, בשעה 07:26

יש לאנשים איזו אובססיה עם הגיל שלי. מכיוון שהם מעדיפים לשפוט אותי על פי שנים שעברתי, מבלי לדעת מה עברתי בהן, אני אדבר איתם בשפה שהם מבינים ואסביר את עצמי רק במונחים של זמן-

אני קיימת 21 שנים. 

15 שנים לסרוגין מתוך ה-21 האלו העברתי בבדידות שביגרה אותי והרסה אותי בעת ובעונה אחת. 

מגיל 7 אני במערכת בריאות הנפש, ועד היום אף אחד לא יכול להצביע על שורש הבעיה שלי. עד גיל 20, במשך 13 שנים הספיקו לוותר עליי טובי המומחים ונאלצתי להתגבר על כמעט כל קושי קיים לבד.

בגיל 8 התמודדתי בפעם הראשונה עם מקרה מוות של אדם קרוב, של האישה שגידלה אותי- סבתא שלי שהייתה העוגן שלי בעולם חולני. הרגשתי שנותרתי לבד בעולם ואחרי כמה חודשים כבר הייתי על כדורים שלרבים מכם מותר לקחת רק בגיל 18. 

מגיל 10 אני מודעת לכך שאמא שלי מתמודדת עם דיכאון אובדני, שתחילה היא לא רצתה לטפל בו. ולא תאמינו כמה פעמים אני הייתי צריכה לתמוך בה בדרכים שמתאימים יותר לעובדת סוציאלית עם ידע בשיקום בקהילה ולא לילדה בת 10 שעוזרת לאישה בת 40 לקום על הרגליים ומנסחת לה מחדש קורות חיים ועוזרת לה להתכונן לראיונות עבודה אחרי שפיטרו אותה מעוד מקום עבודה בפעם האלף (היא מהנדסת תוכנה, ככה שלא היה קל להבין את זה בגיל 10).

החל מגיל 14 וחצי העברתי 5 שנים באשפוז יום בבית ספר בתוך בי"ח חולים פסיכיאטרי עקב דיכאון כל כך חמור, ששום דבר לא עזר. לאחר שנתיים במסגרת הזו בגיל 16 וחצי פרצה לי הפרעת פאניקה שאיתה אני נלחמת איתה כל יום מלחמה של להיות או לחדול כבר 6 שנים.

ב 5 שנים שלי שם, אני ראיתי אצל אחרים כמעט כל תופעה נפשית שתעלו על דעתכם. מאובדנות שהייתי צריכה למנוע עד לניתוקים פסיכוטיים טוטאליים מהמציאות שבהם הייתי צריכה לתמוך לפני שהם ינסו לפגוע באחרים. בכל המקרים האלו אני הייתי זאת שהנערים העדיפו לסמוך עליה לפני שנפתחו בפני אנשי מקצוע. בגיל 15 הצעתי למנהלת להקים וועד תלמידים ועמדתי בראשו וייצגתי את אלו שלא יכלו להתבטא לבד מול המערכת ששכחה שאנחנו יותר מהאבחון שניתן לנו.

כבר כמה שנים אני הגורם המפרנס העיקרי בבית. על פניו אני גרה עם ההורים וזה נשמע שאני ילדה שתלויה באמוש ואבוש שיממנו אותי, אבל האמת היא שאנחנו סוג של שותפים עם תקופות שלי יש היתרון כלכלי. ברוב הפעמים אני נותנת את הכרטיס אשראי שלי בשביל שאמא שלי תוציא לעצמה כסף ממנו ולא ההפך, החל מהגיל שבו החזקתי באחד. שזה יוצא כבר 5 שנים. 

על אף זאת, כשהגעתי לגיל 18 אמרו לי בבית ספר שלא יצא ממני כלום בגלל הנכות הנפשית שלי שהאוכלוסיה הכללית לא תקבל אבל אני התעקשתי על שירות לאומי. אמרו לי שאני לא אחזיק שם אפילו כמה חודשים, ובאמת התנדנדתי שם שנה כי התרגלתי למציאות שונה שבה מה שקשה לפריוולגים לי קשה פי 3. אבל סיימתי שנתיים מלאות ואני עדיין ממשיכה להגיע למקום הזה בהתנדבות כבר שנה, בתפקיד הדרכה של אוכלוסיות יותר קשות משלי.

בגיל 19, אני התנדבתי לעזור ללכוד פדופילים. זה סיפור ארוך איך הגעתי לזה, אבל במשך שנה אני עשיתי דברים וראיתי דברים שלא תעלו על הדעת. כל אלו שקוראים לעצמם "סוטים" ובטוחים שהם איזה מקרה מיוחד ואפל כי הם גולשים באתר סאדו, פאקינג הצחקתם אותי.

המקרה החמור ביותר פורסם בחדשות ערוץ 2 בשעה 20:00 בחודש במרץ 2014, לפני 3 שנים, כל המדינה ראתה בפריים-טיים כתבה על מורה פדופיל בצפון שנלכד לאחר שדיבר עם "קטינה". אני הייתי "הקטינה". בהתאם לכל חומרי חקירה שראיתי אני מאמינה שלאורך כל השנה הזו, הצלתי מספיק ילדים מלהיאנס ע"י פדופילים שמסתבר שהתחביב שלהם הוא לעבוד במקצועות שבהם יש גישה לילדים. ראיתי מספיק חומרים בשביל לשער שאולי מדובר גם בילדים של חלק מאלו שקוראים שורות אלו ומתעקשים לראות בי ילדה נאיבית שלא ראתה כלום בחיים.

בגיל 19 היה גם הגיל הראשון שבו התמודדתי לראשונה עם איומים משמעותיים ברצח, בגלל הדרך שהאמנתי בה. 

בגיל 20, הייתי כבר במשך שנתיים בקשר רציני עם בחור בן 34 ואפילו היינו מאורסים. רגע לפני ששוב עולה לכם הסטירואטיפ הגילאי, ותחשבו שהכוח היה מוטה לטובתו, אני הובלתי את הקשר ואני זאת שקידמה אותו בחייו. כולל עזרה בכתיבת הצעת מחקר לעבודת דוקטורט שעודדתי אותו בכלל לגשת אליה על אף חוסר ביטחונו. הסיבה לפרידה הייתה חוסר הבגרות שלו, על אף שנולד 14 שנים לפני. היו לי עוד קשרים שאני לא אפרט עליהם כאן, אבל הם מעולם לא היו סטנדרטיים או עם בני גילי והתמודדתי עם קשיים שונים, אז אל תספרו לי שאני תופסת מערכות יחסים כניסיון למצוא "נסיך מהאגדות" כי זה מה שאתם עשיתם בגיל הזה.

כמה חודשים לאחר מכן, התחלתי תואר ראשון, כי היה לי תחום עניין שהוא חלק ניכר מזהותי החל מגיל 13. כלומר כבר  8 שנים.  כבר שנה שלמה שאני נלחמת בהפרעה הנוראית הזו שרוצה שאני אוותר עליו ואכנס לסטטיסטיקה לפיה לאנשים עם הפרעה נפשית יש יותר סיכויים לנסות להתאבד מאשר לא לנשור מהעולם האקדמי. וכבר יש לי שני חברים שהתאבדו, בהפרש של חודשיים, בגלל שלא הצליחו להשתלב בחברה של "נורמלים" שיפוטיים. 

אני יודעת שזה כיף לכם להשוואת אותי לילדים שלכם או לעצמכם כשהייתם בגילי. האמת? הייתי שמחה להתחלף אתכם, קחו ממני את כל מה שעברתי ותתנו לי חיים נורמלים!

ביום שבו הילדים שלכם יסתכלו עליכם בגיל שמונה וכמו חולים סופניים שהשלימו עם המוות יגידו לכם שהם רוצים למות, אז תשוו אותי לנאיביות שלהם בכיף. 

כשאת גיל ההתבגרות שלכם תעבירו בבי"ח פסיכיאטרי שבו הדרך לשרוד היא לבסס לעצמכם מעמד מול אנשי מקצוע בכירים אז תשוו אותי לחיים הפריוולגים שלכם שבהם הכי גרוע היו מבחני הבגרות שלכם.

כשאת הגיל הנוכחי שלי, אתם תעברו במלחמת קיום בין חיים למוות עד שלפעמים הסיבה היחידה להמשיך לחיות תהיה בשביל אחרים שתלויים בכם, אז תשוו אותי לאיך שלא היה לכם מושג מה לעשות בגילי עם החיים שלכם ועל הפריוולגיה שלכם שגרמה לכם לא למהר לגבש את עצמכם ולדעת את הנתיב שלכם מגיל צעיר.

אז סליחה שנולדתי בשנת 95 ולא ב 75 בשביל שלדעות שלי יהיה תוקף בעיניכם האייג'סטיות שמוחקות ממני כל דעה ואישיות כי לדעתכם לא הספקתי כלום מבלי שאפילו שאלתם אותי מה הספקתי. הרי בעיניכם כל האישיות שלי מצומצמת לכדי לשנה שבה נולדתי שנקבעה רק כי ההורים שלי החליטו לעשות סקס לא מוגן בזמן הזה במקום לפני עשור או יותר. 

אני לא יודעת מה עברתם בחיים, אבל מה שאני כן יודעת זה שמעטים אלו שעברו מה שאני עברתי בכל כך מעט זמן. אני לא חושבת שאני מקרה מיוחד, אלו אירועים שאכן יכולים להתרחש לכל אחד בחיים אבל הם בדר"כ מתפרשים לאורך זמן רב ולא מתרחשים בבת-אחת בתחילתם. אני לא מתיימרת להיות בוגרת יותר או פחות, זה סובייקטיבי לגמרי ואני לא חושבת שיש לזה מדד. ברור לי שכמו לכל אדם אחר על פני כדור הארץ, גם יש לי עוד הרבה מה ללמוד, שכן הלמידה בחיים לעולם לא נפסקת. אני בסה"כ רוצה שיתייחסו למה שאני אומרת במקום למתי נולדתי.

ועכשיו תגידו לי, אחרי כל זה, כמה חוסר חוסר בגרות זה ידרוש מכם בשביל להמשיך להתייחס לגופו של אדם במקום לגופה של טענה?

ChefMorgen​(שולט) - את מדהימה. שאף אחד לא יגיד לך אחרת.
לפני שנתיים
girl on mars{מיצי} - תודה על השיתוף. מהכתיבה שלך והגישה שלך זה היה ברור שאת wise beyond your years.
עכשיו אני מבינה למה.
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - ארכ' יקירה, אל תיתני להם להקטין אותך בגלל הגיל, יש לך פה קהל קוראים גדול שמעריך את המילה שלך ומתפעל לחיוב שהיא מגיעה ממישהי שלרוב בגילך לא יודעת להתנסח ככה. זה ברור שעברת בחיים הרבה חרא, באמת, אגב זה נכטן למרבית האנשים וזו אינה תחרות מדידה, אבל תני לחיזוקים של אנשים שמגיבים לך פה להיות פקטור שמשפיע על ההרגשה יותר מקומץ הדבילים שלפני שהם מקשיבים הם שוללים על גיל.
לפני שנתיים
me and him - יש לי ככ הרבה דברים להגיד...
על מי ששופט.. על מה שחשוב.. על מה שעברת..
אבל נראה לי שפשוט ארצה לתת חיבוק ולשתוק.
אני קוראת אותך כבר הרבה זמן... בהנאה בלתי נגמרת, כל פעם מחדש..
תודה על המילים שלך ועל התפיסה שלך..
ובאמת שיהיה לך פשוט. טוב.
לפני שנתיים
Men devourer - בדיוק מה שמי שמעלי כתבה. את מדהימה...התובנות שלך מעולות. לרגל לא מייחסת חשיבות לגיל שלך. תמשיכי לכתוב. יש לך קהל קוראים גדול שנהנה מכל מילה!
לפני שנתיים
שליטה נאורה​(שולטת) - סיפור חיים מרתק, טוב שהצבנו אותך בעניין הגיל וזה עורר אותך לכזו כתיבה עוצמתית ווידויית
לפני שנתיים
איה74 - אנשים שופטים בכל מקום, מכניסים לתבניות ומפרשים אחרים דרך הפילטרים שלהם. זה מעיד בעיקר עליהם, ממש לא עליך.
יש לך סיפור חיים לא פשוט, וכמו שאמרת, בצדק, שמעטים עברו כמוהו באינטנסיביות כזו של כאב.
ברמה הפרקטית, כמי שכן נולדה 20 שהה לפניך, עוד נכונו לך הרפתקאות רבות, גילגולים רבים, למידה ושינוי. פשוט, ככה זה, באופן טכני לגמרי, החיים ממשיכים ואיתם הצמיחה (למי שבוחר להתמודד, להשתנות ולצמוח).
ומכל הלב, מאחלת לך שאלו יהיו הרפתקאות טובות :)
בנתיים, אני נהנת עד מאד לקרוא את הגיגיך, ותודה שאת חולקת אותם איתנו.
אני מבינה את הצורך שלך שיראו אותך כמי שאת באמת, ושמניחים שאת כך או אחרת בלי לדעת, זה כואב. אז תדעי שיש מי שאת חשובה לו מספיק ורואה אותך כפי שאת.
לפני שנתיים
chastityfmdm​(נשלט) - וואו.. סיפור באמת מרתק
אין לאף אחד את הזכות לשפוט אנשים
לכל אדם יש סיפור חיים שעבר
בנוסף, חייב לומר שהכתיבה שלך מדהימה :)
לפני שנתיים
ilan1970​(נשלט) - את לא צריכה להתנצל על מי שאת
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - לא מתנצלת אלא מסבירה :)
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - אני מודאגת יותר משני דברים...הראשון זה שאני לא מרגישה שום כעס במה שכתבת, בכלל ובפרט בפוסט הזה. לא כלפי ההורים ולא כלפי כל המערכות הבריאותיות שעברת דרכן.
(מי לעזאזל נותן לילדה שעברה מה שעברת להיות פתיון לפדופילים? ) הדבר השני הוא...את מעולם לא היית ילדה ואין לך את הכלים או הלגיטימציה להיות כזו וזה אסון. את יתר הדברים, ברשותך, אומר לך בפרטי. ואני חושבת שאת מדהימה ללא קשר לגיל או למצב נפשי כזה או אחר.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אני לא הייתי פתיון, אני בחרתי בזה מזיומתי ודיי נלחמתי על להיות בתפקיד הזה. זה היה מאוד מעניין ומספק לדעת שאני תורמת לשינוי משמעותי. זאת לא תחושת חוסר אונים, זאת תחושת כוח מאוד גדולה, כי אני יודעת שאני מגלה מי הם ומה הם ועושרת להביא אותם לדין. לי בידיים יש כוח להרוס להם את החיים באופן הכי מוצדק וחוקי שיש. אני מאז ומעולם התעניינתי בפתולוגיות נפשיות, בייחוד באלו בתחום המיני ככה שהפתעות לא היו לי. הדבר היחיד שזיעזע אותי בדינימיקה איתם זאת הידיעה שבמקום "בת ה-12" ששיחקתי הם יכלו לדבר באותם רגעים עם בת 12 אמיתית.
כשזה לא התאים לי יותר מהסיבותשלי, אני שמתי את הגבול ולא המשכתי יוחר ואף אחד לא עשה לי פרצופים על כך.
לכעוס? אני לא כועסת על ההורים מהסיבה שהם עושים את המקסימום שלהם. הם לא הכריחו אותי להיות במצב הזה, יכולתי גם לא לקחת אחריות כזו על כתפיי אבל זה פשוט נראה לי הדבר הנכון לעשות. ולא בגלל שהחברה מלמדת אותנו שמשפחה זה חשוב ואסור להעביר על הורים ביקורת. יש לי עליהם ביקורת והם שמעו אותה. אבל אנחנו עוזרים אחד לשני בסופו של יום, כל אחד תורם את החלק שלו לכלכלת הבית ואנחנו מאחדים כוחות. היו פעמים שאני הייתי במצבים קשים והם עשו בשבילי הקרבות, ככה שאין פה איזשהו חוסר צדק ששווה להתעצבן עליו.
באשר למערכת הבריאותית, כאן יש לי כעס. אני כעסתי הרבה כשהייתי צעירה יותר ואז הבנתי שלכעוס יהיה כמו לשתות רעל ולצפות שהצד השני ימות.
אני כעסתי כל כל חזק שהביאו אותי למנהלת הראשית של כל הבי"ח עצמו והיא אמרה לי שאני המקרה הכי קשה בתולדות המקום הזה ולא בגלל ההפרעה שלי, שהיא יחסית נפוצה, אלא כי הם מעולם לא ראו מישהו שאי אפשר להשתיק אותה. אני לא הייתי מאלו שסתם השליכו זעם ואז אפשר היה להתעלם מהם בטענה שהם סתם חולי נפש. כל דבר שלי היה עם ציטוטים מעולם בריאות הנפש ומחוק במדינת ישראל בנוגע לזכויות במקומות כאלו וזה נגע להם בנקודות רגישות כי זה הכריח אותם להבין שהם פשוט שכחו מה זה להיות בני אדם בזמן שהם חיים בסרט שהן איזה מומחים חשובים.
אחת הסיבות שאני רוצה להיות בתפקיד טיפולי זה כדאי להיות אדם במקומות ששכחו מה זה להיות בני אדם.
אני יכולה להגיד שיש שם חוסר צדק וזה לגמרי נכון, אבל זה לא ישנה כלום. בשביל באמת לשנות משהו אני צריכה להיות בעצמי באיזה מוקד כוח ולהנהיג את השינוי מבפנים ולשן אני רוצה להגיע בסופו של דבר.
לא באמת הייתי ילדה, זה נכון. אבל גם מעולם לא באמת רציתי להיות ילדה. אני לא באמת התחברתי לבני גילי, אני הרגשתי טוב כשדברתי עם מבוגרים או כשהייתי בתפקיד אחראי שהצלחתי בו. זה ממלא אותי בסיפוק ואני עד היום מחפשת את המקום הזה.
אולי החשיבה הזו היא תוצאה של איזה מנגנון הגנה, אין לדעת.
הלוואי ודברים היו אחרת ויותר קלים (הם גם יכלו להיות הרבה יותר קשים... אז יש לי מזל), אבל זה מה יש ועם זה צריך לדעת לנצח.
לפני שנתיים
אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - כך או אחרת את תנצחי. אין לי ספק בכלל.
לפני שנתיים
Snitch - את מקסימה אמיתית ואין ספק שיש לי חיבה אלייך. ניכר שעברת לא מעט ואין ספק שזה עיצב את מי שאת.
אהיה לרגע פחות פופולרי ואומר, שלדעתי לפחות, לגיל יש משמעות. לא בהכרח בין מי את ביחס לאחרים, אלא יותר בינך לבין עצמך. בגלל שאת עדיין צעירה בגיל זה אומר שיש דברים שאת עוד צריכה לחוות והם יעצבו אותך עוד יותר ויגרמו לך לשנות השקפה בנושאים מסוימים. זה יכול להיות סיום תואר, מגורים ארוכים עם בן זוג או אולי איזה טיול ארוך טווח שיעצב עוד יותר את נפשך המעוצבת, אך מתעצבת.
אני מודע לזה שעניין הגיל מרגיז ומרגיש שלפעמים הוא מרדד את השיחה, עדיין זה פרמטר שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו במקרים מסוימים, במיוחד בנוגע להחלטות והשקפות בינך עצמך.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אז לפי מה שאתה אומר זה לא עניין של גיל זה עניין של חוויות. ובאשר לחוויות, תיארתי פה כאלו שבדר"כ מבגרות הרבה יותר מטיול או מגורים עם בן זוג (למה נראה לך שלא גרתי איתו בשנתיים האלו?) כי אלו לא דברים של רשות אלא דברים שהחיים שלך תלויים בהם.
אין צורך לציין את הגיל שלי כשהנושא לא קשור לגיל. נמאס לי כששולפים אותו במקום להתייחס לגוף הטענה שלי ומתחילים להסיק מסקנות בנוגע לאיך אני רואה או לא את העולם, ומה אני הספקתי או לא הספקתי לעשות בחיים שלי ופשוט מבטלים כל מה שאני אומרת ומתייחסים אלי כמו טיפשה רק כי מופיע 21 אצלי בפרופיל.
אין לי בעיה שלא יסכימו אם מה שאני אומרת, בהנחה ומתייחסים למה שאני אומרת בכלל!
אני עשיתי כבר ניסוי כזה בעבר, ובמרחב אחר ברשת, כשלא ציינתי גיל או הצגתי את עצמי כמבוגרת יותר פתאום סוף-סוף התייחסו למה שפאקינג כתבתי מבלי לקפוץ למסקנות! איזה נס!
זה כל מה שאני מבקשת- להתייחס למה שאני אומרת ולא להתחיל להגיד "טוב, את לא מבינה שום דבר" ואז בהרבה מקרים, בשיא האירוניה והצביעות, לראות מישהו "בגיל הנכון" כותב את אותו דבר כמוני רק במילים שלו ואז זאת נחשבת לתגובה לגיטימית!
לפני שנתיים
ilan1970​(נשלט) - כל אדם או בת אדם הוא עולם ביפני עצמו לגיל אין משמעות בעיני תקשיבו תכבדו תכילו תעזרו על תישפטו (חמלה ) נתינה זו סטיה אכי קשה (ממש לא אני עושה את זה באהבה)אבל יותר קל לארוס הייתי רוצה להיות חבר שלך את נראת לי בת אדם נאור
לפני שנתיים
רופא מיוחד​(נשלט) - לא יכול שלא לתהות אם אני אחד מאלו שתפסת כבוחנים אותך לפי גיל. לפוסט הקודם שלך הגבתי בהערכה מרובה לתוכן ובהערה שהעובדה שכתבת כך, בצורה כל כך עמוקה, מרשימה עוד יותר לאור גילך הצעיר.
זה בא ממקום טוב בלבד.

דווקא סיפור חייך נותן לך תשובה למה אנשים משתוממים. הסיפור הוא חריג וקשה ואכן רוב האנשים לא עברו מה שעברת ולכן לא עוצבו כמוך, לטוב או לרע....

מאמין ומאחל לך שעוד 20 שנה תרגישי הרבה יותר בשלה מנוסה ומעוצבת מאשר את היום. מאחל כך לכל אחד וגם לעצמי כמובן. הדבר האחרטן שזה אומר שכל מי שגדול ממך, אפילו ב 20 שנה, יודע יותר או רגיש וחכם יותר ממך. אבל מהמקום הזה אנשים כותבים. ממחשבה על עצמם בגילך. כשאני הייתי בגילך הייתי בשיא המיינסטרים, קצין קרבי עם בת זוג ומלא חברים.....ואת האמת? לא הייתי מסוגל לאחוז מהיכולת הרגשית והאינטלקטואלית שאת מגלה.....

אז מבקש בשבילך, למענך בלבד, שתגייסי את תעצומות הרגש והחכמה שלך גם כדי להבין מהיכן זה מגיע, ולפני הכל, מחוסר הכרות איתך. כך לא תיפגעי....כי באמת לא מגיע לך :)
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - הפוסט הזה לא נכתב בגללך.
בתגובה שכתבת לי התבטאת לעניין וראיתי את ההערכה שלך.
בכל שנה שאדם עובר הוא לומד משהו חדש. אני לא אומרת שהגעתי לשיא הבגרות המקסימאלית, כל מה שאני אומרת זה שאני לא רוצה שיבטלו דעות שלי רק בגלל הגיל. שיבטלו אותם בגלל התוכן אם זה מרגיש להם לנכון, אבל לא בגלל שנולדתי בתאריך מסויים.
לפני שנתיים
Roren​(שולט) - אנשים יכולים להיות מרתקים בכל גיל וודאי שמגיל הנעורים.
אומנם לי היה מסלול רגיל אבל בת זוגי נדדה אל החיים האמתיים הרחק מעיר הולדתה בגיל בו נערות בוחרות מגמה לבגרות והקימה בעשר אצבעותיה עסק בגיל בו מתחילים צבא. עסק שעובד עד היום.
צעירים יכולים להיות מרתקים, חכמים ואינדיבידואלים. למעשה, מעט האנשים שאני מכיר שהם באמת אינדיבידואלים, היו כאלה עוד בגיל הנעורים.
לצד זה,
עמוסי חוויות ככל שיהיו השנים הראשונות, אינטרינזי למיעוטן הוא שיכלו הן להכיל הרבה מקצת חוויות או קצת מהרבה חוויות אבל לא הרבה מהרבה חוויות.

בחורה בת 20 יכולה להיות אחרי זוגיות מלאה ארוכה אחת (במקרה הטוב) או כמה קצרות אבל היא לא יכולה להחזיק בחוויה של כמה מערכות יחסים זוגיות ארוכת ומלאות. ניתן להכליל לכל תחום.

אנחנו יכולים להיות בני עשרים מבריקים, ייחודיים ועצמאיים מחשבתית (ולא רק) אבל עדיין נהיה חסרים כי אנחנו רק בני עשרים ונטולי חיכוך מספק עם שלל המציאויות שיש לחיים להציע.
לפני שנתיים
slave for ever​(נשלט) - שולח לך חיבוק.
לפני שנתיים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - אחד הפוסטים היותר משמעותיים שקראתי פה.
גם אני, כמו סניץ' חושב שלגיל יש משמעות. הוא חלק מהזהות שלך, ביחד עם מה שעברת: כמה את יכולה להשתנות? מה הגישה שלך לעתיד? לעבר? לאנשים אחרים? מה העדיפויות שלך? על הכל משפיע הגיל.
אין בזה דבר רע בהכרח. יש יתרונות לגיל צעיר ויש חסרונות. בכלל, אנשים נוטים לבטל דעות של אנשים שונים בעיקר בגלל קנאה. במקרה שלך זו קנאה באינטליגנציה שלך, אני חושב (קראתי אותך די הרבה). אז הם אומרים "גיל", אבל זאת קנאה.
לפני שנתיים
שחקן נשמה - חושב שאת מתנסחת מדהים, מדוייקת עד כאב ובעלת תובנות הרבה יותר מעמיקות מרוב האנשים שיוצא לי לקרוא כאן. חיבוק ענק על מי שאת.
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - יחידה במינה,חיבוק ענק,את הערצתי למי שאת יש לך תמיד,בלי קשר לגילך,למדתי שאין בכלל משמעות לגיל ,כי כל אדם וסך החוויות שלו בחיו,מגיל אפס בעצם,לדעתי זו סתם סוג של אימרה מטופשת"מה היה בכלל יודעת בגילה"?
זהו שאת מוכיחה היטב כמה עומק יש בך,ואת צודקת,פה לאור מה שקוראת אותך,ואחרים,אין לאיש זכות להחליט דבר וחצי,על טיבו או חיו של אדם.
אנשים חזקים בעיני הם אלו שעלו מהתהומות,ולא אלו שנולדו עם כפית זהב,או הכתירו את עצמם בטייטל וחושבים שבמילים מזלזלות הם יפגעו או יקטינו את האחר.

עשי טובה לכי למראה תני לעצמך נשיקה,ובואי לשתות איתי קפה חחח
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - מ"מרום" גילי (42) יליד 1974 (כמעט מתנצל) אומר לך - גיל כרונולוגי אינו משקף יכולות ביטוי, שאיפות, חלומות וגם הספק. יש אנשים בגילי שלא עושים ב 20 שנה מה שאת מספרת שעשית בשנה. מאחורי הסיפור המאוד מאוד מורכב הזה משתקפות הצלחות רבות ואני רק אאחל להמשיך ולהצליח.
לפני שנתיים
Eshel - מלאכית יקרה, אכן שמך נאה לך ארכ - כח, עוצמה, חוזק. אינג'ל - מלאך עם לב טהור, וכמאמר החכם - המפורסמות אינן צריכות בדיקה, ובנימה אישית - אם עד היום חשבתי שראיתי או עברתי משהו בחיים....
לגופו של עניין: אני לא מצליח להבין איך תוכן ענייני וההתייחסות אליו - תלויה בגורם אחר (כגון גיל בנידון הנל), ומלאך הסבירה זאת בצורה הטובה ביותר - הגיע לאוזנינו משפט/תובנה/עצה, נכון, או לא נכון?! אמת, או לא אמת?! איך הנכונות ותורף הדברים משתנים ומקבלים רושם אחר מחמת מי שאמרם???
מה שכן, לענ"ד יש צדק מאד מסויים בטענה הנגדית שהגיל כן משנה, ג' בנ"א באותו הגיל, א' בן להורים עשירים מפנקים לגמרי, ב' הורים עניים הכניסו אותו מהר למעגל החיים, ג' נולד לרחוב. ברור לכולנואיך הם יראו בגיל 20, 30 וכן הלאה, מבטי החיים שלהם לעולם לא יהיו אותו הדבר גם אם העשיר יהיה חרוץ ערכי בכל מידות ומה לא, יש דברים שהוא פשוט לא חווה, כמו"כ העני, ואותו דבר ההומלס, מסלולי החיים שלהם שונים בתכלית, שייך שהם - כל אחד מהם עם הניסיון חיים שצבר במסלול שלו - יהיו בגיל 30 עם אותו ניסיון וחכמת חיים לה הם נזקקים כשהייתה בגיל 20?! ברור שלא, ודאי שלגיל ישנה משמעות, גם פיזית, המח, הרקמות מתבשלים יותר, ההרומונים בגוף הם אחרים, אבל אין זה סותר במאום!! את הרמה בה היה בגיל עשרים, אפילו שעוד עשר שנים יחכם יותר - כרגע הוא עדיין גבוה, אז כמה שהגיל משנה את האדם ומשפיע - הכל תלוי בנקודת הפתיחה של האדם ואיזה מסלול חיים הוא עבר. אך כמה שהגיל כן משנה את האדם, ויותר מבגר אותו, אין זה קשור במאום לתוכן הדברים עצמם.
הסיכום הוא לענ"ד - אדם כלפי עצמו - ודאי שהגיל משנה, שהרי לא יהיה אותו הדבר לנצח, אך כלפי אמיתות הדברים - אין זה משנה כלל.
לפני שנתיים
כיפה אדומה הציידת​(שולטת) - אני יכולה להזדהות בטירוף עם כל כך הרבה ממה שכתבת פה (בתור אחת שגם העבירה את חיי הנוער שלה בטיפולים ומחלקות פסיכיאטריות) על תרופות ובעיות והזלזול של אנשים.
מכבדת אותך ומעריכה אותך - את חזקה. כל הכבוד!
לפני שנתיים
מתחשב בך​(שולט) - וואו.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י