לפני 17 שנים. 25 באוקטובר 2006 בשעה 8:51
הגננת עכשיו התקשרה אלי. שאלה איך היה לי לפגוש אותה בבוקר. אמרתי לה שמוזר כזה, הריחוק שנכפה עלינו. אמרה לי שהיא עמדה בחלון, והסתכלה, חיכתה שאבוא כבר. אחרי שהלכתי, הלכה לחלון, לעקוב אחרי הולך. איזה מאמי. איזה כיף לי.
גרררררררר.................
אני מתגעגע אליה כבר. לא באמת היינו יחד אתמול בערב. יאללה שיגיע כבר הערב. גם סופ"ש אני עם הילדים.
איזה כיף לי ככה.
גרררררר....... לגמרי.
נראה לי, שהטריפה לי את השכל הילדה הזאתי. נראה לי שגם על זה היא צריכה לקבל עונש. חוסר משמעת שכזה. עוד עלולים לחשוד בי, לא עלינו, שאני מדרדר סאביות לחוסר משמעת בהרמוני.
