ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. רביעי, 15 בפברואר 2017, בשעה 01:38

כשאני פוסלת משהו או מישהו זה לא בגלל שזה "לא מוסרי".
"מוסרי" הוא מושג תלוי תרבות, זאת פשוט מוסכמה חברתית, ורגע לפני שאני מאמצת אותה לחיי אני בודקת אם אכן יש בה הגיון.
אני גם לא פוסלת לגיטימיות של משהו כי אישית לא הייתי עושה את אותו דבר, שכן לכל אחד מתאים משהו אחר, ולעיתים הסיטואציה מורכבת מידיי בשביל שתהיה לי זכות להעביר ביקורת כשאני בעמדה פריוולגית ולא באמת מבינה איך ועם מה הצד השני מתמודד.
אני מנסה לקחת סוגיות שונות ולשאול עצמי "האם אני מסוגלת להתמודד עם זה?" ובכך לבחור מה ואת מי להכניס לחיי. אני מסתכלת רק על עצמי וחושבת עם מה אני אצליח להתמודד, חושבת על איך זה עשוי להשפיע עלי ואז פועלת לפי המסקנות שהפקתי. אבל מעבר לכך- שהוא או היא יחייו איך שבא להם, כשזה לא קשור אלי זאת אחריות שלהם ולא שלי.

אז לאחר ההקדמה הזו, בואו נדבר על משהו נפוץ, בייחוד באתר הזה- בגידות.
אמנם כתוב לי בגבולות שאני נגד קשרים עם גברים נשואים (עוד מעט אסביר למה) אבל נראה לכם שזה מנע ממישהו מהם לכתוב לי?
את גסי הרוח, השקרנים, המניאקים, האגואיסטים שלא מעריכים את אשתם ולא יודעים שובע מה הוא ואת כל שאר ה"מופלאים" האלו אני חסמתי,
אבל היו פעמים שלאנשים שפנו אלי היו דיסוננס חריף בין דמות הבוגד ולבין מי שהם, וזה סיקרן אותי, אז החלטתי לחקור. דברתי עם כמות נכבדה של אנשים כאלו, שיחות ידידותיות שאין בהם שום אינטרס והם ידעו שיסתיימו כמו שהן התחילו.
וכעת אני יכולה להסכים שיש פעמים שבגידה היא הדרך היחידה, היא דרך מאוד לא בריאה שבטווח הארוך הופכת לכדור שלג גדול של עוגמת נפש, אבל אני יכולה להבין למה היא סוג של אופציה לגיטמית. במקרים של אנשים שנישאו בעל כורחם, אנשים שאשתם מתעללת בהם רגשית, אדישות טוטאלית שנמשכת ביניהם שנים, ועוד מקרים שבהם אנשים באמת נשואים רק על הנייר והסיבה היחידה שהם לא מתרגשים היא כי יש להם יותר מה להפסיד מלהרוויח, ולא רק בקטע של אי-נעימות וריבים, אלא משהו שבאמת יכול לסכן אותם.
אני מנסה לשים את עצמי בנעליים שלהם, ופייר? אני לא יודעת איך בעצמי הייתי פועלת.

כמו שאמרתי בתחילת הפוסט, אני לא האדם לשפוט אותם, אני מעדיפה "לשפוט את עצמי" כלומר להסתכל על עצמי ולבדוק אם אני מסוגלת להתמודד עם אדם כזה.
ואני אגיד לכם כך- היו מקרים שהאנשים האלו משכו אותי, היו בהם דברים שיכלו להתאים לי מאוד אם הם רק היו פנויים, זה נורא איכזב אותי אבל זה בדיוק למה הם לא התאימו לי.
ולא כי "הוא נשוי!!! תתקשרו למשטרת המוסר!!!" אלא כי אני פשוט לא הייתי יכולה להתסדר עם זה, זה שהם לא פנויים זה לא רק בסטטוס הזוגי, אלא בעיקר במה שעובר עליהם נפשית.

הסיבה שאני נגד קשר עם גברים נשואים היא בשביל לא להיכנס באמצע הדרמה הזו שמתנהלת בינם ובין אשתם.
אני לא מחפשת את מי שרע בסיפור, אלא לא רוצה להיכנס לתוך מצב לא אידיאלי ובנאיביות לקוות שיקרה מזה משהו טוב. מישהו מהצדדים הולך להפסיד פה משהו, ואני לא רוצה שזה יקרה במשמרת שלי.
אני לא רוצה להיות האישה הסודית הזו שבורחים אליה וטוב איתה אבל ברגע האמת מסתירים אותה ובכל זאת הולכים לישון עם האישה החוקית לא משנה כמה "מפלצת" מספרים שהיא.
זה לא משנה כמו "מפלצת" האישה שלהם, הם עדיין חייבים לשמור על שלום בית- כי גירושין זה עסק יקר, כי ילדים... ואפילו שמובן לי למה יש לכך עדיפות, אני לא רוצה להרגיש סוג ב', שלא משנה כמה אהיה טובה לו, עדיין אשתו החוקית תקבל עדיפות בחייו.
אני לא רוצה היחידה שמצליחה להפיך בו שמחת חיים, אבל שהיא לא תחזור אלי במידה שווה כי בסופו של דבר הוא מחוייב להיות זמין לאשתו ולאין באפשרותו לתת לי את אותה תשומת לב כמו אם היה רווק או גרוש.
אני פשוט אקמול לבעיה שדורשת טיפול שורש, זה ימשיך לכאוב עד שזה לא יוטפל, אבל ברגע שזה יטופל את האקמול אפשר להעיף לקבינימט. ואם אני לא זאת שמעיפים אותה והוא דווקא החליט לעקור את השורש, אני לא רוצה להרגיש שאני הורסת בית, הרי שאם הקשר בנינו דווקא כן מצליח והוא יתן לי מקום גלוי בחייו, לא מן הנמנע שיעמוד בפני גירושין, וזה הולך לפגוע בילדיו ויכאב לי לדעת שזה מה שקרה בגלל שנכנסתי לחייו.
הרי אם הילדים שלו קטנים יהיה לי קשה לראות שהם יגדלו לתוך משבר של הורים מתגרשים, ואם הילדים שלו מבוגרים אני הולכת להיות מתוייגת בעיניהם כשרמוטה שהפרידה בין ההורים שהם תפסו כאידיאלים, הרי שהם לא יודעים את התמונה הגדולה והרבה יותר קל להאשים את "האישה מהצד" מאשר את אלו שהעניקו לך חיים.
יש כל כך הרבה דברים שאני מודה שאני לא יכולה להתמודד איתם, ואני פשוט מעדיפה לוותר עליהם במקום להיכנס לזה ולצאת מצולקת.

אני רואה נשואים שכותבים פה פוסטים על זה ששופטים אותם ומתייגים אותם כאנשים הרעים בתבל, הם ממהרים לסנגר על עצמם ולהפנות אצבעות מאשימות על צביעותינו המוסרית...  אז הינה עוד נקודת מבט שתסביר להם למה הם בגבולות של הפנויים פה.
לא הכל נעשה משיפוט, תתפלאו לשמוע שדווקא מדובר בשיפוט עצמי לגבי האופן שבו אנו, הרווקים, נתנהל אתכם. אל תצפו שאישה/גברים זרים ירצו להיכנס למקום שממנו אתם מנסים לברוח. תמצאו מישהו במצב זהה לשלכם, כך יהיה הכי טוב.

Hauntress​(שולטת){Mr Waifu} - רציתי רק לומר בכללי,
הורים שלא מסתדרים אך עדיין נשואים יכולים מאוד לפגוע בילדים גם כן.

בית עם צעקות ואיומים לעזוב כשיש ריבים ועם "אני שונא/ת אותך"...
אני זוכרת שפעם אפילו באתי אליהם באמצע ריב (בגיל חד ספרתי) ושאלתי למה שלא יתגרשו אם רע להם זה עם זו.
התשובה מהאמא: "את לא מבינה? אנחנו תלויים בו כלכלית!"...
וגם בהמשך אמרו לנו שהם נשארים יחד בשביל שלא נגדל עם הורים גרושים...
בתים כאלה הם בתים שמלאים שנאה. זה גם יכול להעביר מסר חזק מאוד שאין דבר כזה זוגיות שמחה.

אני מניחה שלא כל זוג נשוי שלא מסתדר עובר את זה, אבל אם לא מסתירים את זה ממש טוב, גם בלי צעקות- אפשר להרגיש את חוסר הסבלנות ההדדית והמרירות.

וגם- בקשר ל: "ואם הילדים שלו מבוגרים אני הולכת להיות מתוייגת בעיניהם כשרמוטה שהפרידה בין ההורים"

אני מקווה מאוד שרוב האנשים הבוגרים חכמים מספיק בשביל לא להאשים את המאהבת בקשר הרעוע בין הוריהם...
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - את צודקת במאת האחוזים. אני מדברת על רגשות סובייקטיביים שלי, מחשבות כאלו שיתגנבו לראש ויגמרו לי להרהר רבות ב"ואולי אם הוא לא היה מתאהב בי, אז אולי הוא היה הולך לטיפול זוגי והם היו ביחד? אולי החרפתי את המצב? ואולי... ואולי...." על אף שאלו היו החלטות שלו כאדם בוגר, וגם שלה.
זה ברור שעדיף להורים שכאלו להיפרד ולהיות מאושרים בנפרד, "להישאר עבור הילדים" לפעמים עושה להם רק יותר נזק. אבל כל עוד הם לא סוגרים על מה שהם רוצים, וחיים בקונפילקט הזה, אני לא רוצה להידחף לתוכו. לא רוצה להיות חלק מהטלטלה הזו, זה לא מגיע לי.
באשר לילדים המבוגרים, טוב עד כמה הם היו מבוגרים? אם אני אצא עם מישהו שריאלי לי לצאת איתו ולא איזה בן 60, אז הילד הכי מבוגר שלו יהיה קרוב לגילי פלוס-מינוס (21). אולי הם יהיו מבוגרים על פי חוק, אבל בוגרים? על זה אני לא בונה. זה גם עניין של רגש ולא הגיון. יש לך שני הורים שאתה אוהב, כואב לך שהם נפרדים, קשה רגשית לקבל את זה שהזוגיות שלהם הייתה חרא, הרי שהם המודל שלך, אז קל להאשים את המאהבת "שהרסה הכל".
לפני שנתיים
איה74 - אנג׳י, מנסיון (ולא תמיד אנחנו מתכננים במי להתאהב) לא צריך את כל הנימוקים הארוכים האלו. למרות שהם נכונים ותקפים. גבר נשוי בחיים לא יתן לאשה פנויה את כל מה שהיא צריכה. זהו.
לפני שנתיים
Dark Muse - אין דבר כזה סיבות למה לא להתגרש..
אין דבר כזה מסובך מידי או מסוכן
אני אהיה הכי אמיתית איתך ואגיד שאלה שאומרים שהם לא מתגרשים מסיבות כאלה ואחרות זה רק תירוץ נוח.
הם פשוט לא באמת מעוניינים להתגרש..
נכון שזה לא פשוט או קל לפעמים .. אבל מי שבאמת לא טוב לו בזוגיות מתגרש.. ויש כל כך הרבה גרושין בימינו.. ( זה הפך לכל כך פשוט)
כתבתי בעבר משהו על זה .. והודתי שאני כנשואה נהנית משני העולמות.. כמו רוב הנשואים פה ..
אלה שאומרים שהם לא מתגרשים כי זה מסובך.. אני בספק רב .. רב מאוד..


לפני שנתיים
שליטה ללא תנאים​(נשלט) - מסכים ולא מסכים.
יש מגזרים שלא מתגרשים ולא משנה עד כמה גרוע אצלם בבית.
יש כאלה שלא יתגרשו בגלל אגו(ההודאה שהם לא בחרו את האחת הנכונה, או שהם לא הצליחו במשהו שאחרים כן).
או כמו שכתבה המלאכית שלנו, ילדים.
גירושים נשמע טוב עד ש.....
אני אישית חושב שאם יש בעיות כלשהן חייבים ללכת ליעוץ ואם לא עזר, גירושין.
יום טוב!
לפני שנתיים
Dark Muse - לכן רשמתי רוב הנשואים ולא כולם...
ובינינו גם במגזרים האלה יש גרושים ..
הכל עניין של החלטות ובחירות..
נכון שיש כאלה שיש להם יותר מה להפסיד וכאלה שפחות ... אבל עדיין... מי שרוצה באמת יכול...
בגלל אגו? זה התירוץ הכי דפוק וצולע.. כמובן רק לדעתי...
אני לא אמרתי לרוץ ולהתגרש... לא אמרתי שלא צריך ייעוץ...
אבל אלה שהולכים לייעוץ ורוצים באמת לחיות בזוגיות טובה .. לא אמורים להיות פה ובכל זאת לנסות להנות משני העולמות...
היא כתבה על נשואים שמתרצים את היותם בוגדים בזה שרע להם בזוגיות שלהם... ולא מבינים אותם...
סליחה שאנחנו לא רואים כנראה עין בעין אבל זו דעתי ודעתי בלבד...
והאמת ... שדעתי כואבת כי אין הרבה שמוכנים לשבת עם עצמם ולהודות שהם פשוט נהנים מההתרגשויות הרגעיות האלה בחוץ ובכל זאת לשמור על התא המשפחתי..
כנראה שאני מספיק אמיצה להודות...

ושוב... זו רק אני.. שכן יש לה אומץ להתמודד עם עצמה ..
לפני שנתיים
שומר בשער - מילים כדורבנות !
לפני שנתיים
שליטה ללא תנאים​(נשלט) - א. אין מה להתנצל שאנו לא רואים בנושא זה עין בעין, אחרי הכל כל אחד ודעותיו האישיות וכולנו בני אדם
לפני שנתיים
שליטה ללא תנאים​(נשלט) - ב. אנשים עושים דברים רבים בגלל אגו(לא שאני חושב שזה לא דפוק, רבל זה מה שיש...).
אישית אני לא מבין את הריגוד שבבגידה, מאחר ואחר כך נפגשים חזרה עם בן/בת הזוג וצריכים לחיות עם המעשה...
דעתי האישית בכל אופן.
יום נפלא(:
לפני שנתיים
Dark Muse - קל לך לחשוב ככה
גם אני בגיל 20 האמנתי במוסד הזה לחלוטין.. וראיתי הכל שחור ולבן..
היום אני עדיין מאמינה בו אבל השחור והלבן מעט השתנו..וקיבלו משמעויות שונות..
אנחנו בני אדם שמתפתחים ומשתנים.. משנים דעות ודרכים.. הראיה משתנה ..
מאחלת לך שלא תצטרך להבין מה זו ההתרגשות הזו..

יום מקסים.. :)
לפני שנתיים
Dignitas​(נשלט) - מסכים. זה ניתוח ריאלי ורציתי של בעיה אמיתית.
המציאות של מערכת יחסים ארוכת שנים, מסועפת, מורכבת שכוללת התחייבויות כלכליות ורגשיות וכמובן ילדים אינה מאפשרת לכל אחד לפרק אותה.
פירוק דורש תעצומות נפש ורצון לחיים אחרים שאין לכולם.
לא פעם מי שמנהל מערכת יחסים נוספת עושה זאת בלית ברירה. הוא עושה זאת כי יש לו כל כך הרבה צרכים רגשיים או מיניים לא מסופקים ואין לו אופציה אמיתית לממש אותם בתוך מערכת הנישואין.
אני חושב שהרבה הנשואים האלו לא מרגישים טוב עם עצמם. מצטערים על בן או בת הזוג שאינו יודע והיו שמחים אם כל צורכיהם היו מתמלאים בתוך המערכת הזוגית. אני כמובן לא מסיר מהם אחריות לשקר או להסתרה אבל המילים מוסר ובגידה אינם הטרמינולוגיה שלי כשאני מתייחס למציאות המורכבת הזו.
כמי שחווה את שני צידי המתרס - חיי נישואין וכעת כבר גרוש בפועל - אני לא שופט איש ולא מחנך איש.
אני חושב שכל אדם פנוי שאינו מעוניין בקשר עם נשוי ישהרבה הגיון בבחירה הזו.
אולם, אני מעוניין להוציא את המוסר מהמשוואה.
או במשפט אחד - בגידה זה רק במולדת.
לפני שנתיים
תפוח אדמה חרוך​(נשלט) - אהבתי את הניתוח, ואהבתי את ההפרדה בין מה ש"מוסרי" למה שלא מתאים.
הייתה סיבה שהייתה חסרה לי: דיברת הרבה על למה לא נשואים, בגלל מה שאת יכולה לעשות לו: להרוס משפחות, או "שיפוט לגבי ריך אנחנו, הרווקים, נתנהל אתכם" על פי הטקסט. אבל מה עם מה שאת צריכה בקשר? מה בדבר חוסר היכולת של הנשוי לתת לך מה שאת צריכה? זה שהוא לא פנוי אלייך? גם בזמן, וגם באופן רגשי? חוסר השליטה שתהיה לך עליו, בגלל מחויבותו לחיי הנישואין שלו?
חשבתי שאלה שיקולים יותר חשובים מ"מה את עלולה לעולל לו"..
לפני שנתיים
אספן​(שולט) - קצת קיצוני
לדעתי
רוב הנשים לא אוהבות גבר נשוי בגלל שהן רוצות יחס בלעדי ויש חוסר אמינות של הגבר
מעט מאוד יתיחסו לעצם הבגידה באישה

והן צודקות במחשבה
המאהבת בדרך כלל כינור שני

לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י