פרדוקס ושמו בדסם

הארנבת חזרה לביתה מבולבלת. כל הגוף שלה כאב והיא הייתה עייפה. כל היום היא הייתה ארנבת טובה והסתובבה בשמש הנעימה עם חיוך פלסטיקי.

אי אפשר להגיד שסבלה - בכל זאת היה מזג אוויר מדהים ואוכל חינם וים - אבל אם יכלה לבחור מחדש זה לא מה שהייתה בוחרת.

היא רצתה לכתוב על האריה שהציע לשמור עליה. ״היש מקום בטוח יותר ביער מאשר לרגליו של האריה?״ הוא אמר לה. היא רצתה לספר שארנבות נשמרות מאריות. האריה יכול לשמור על הארנבת או לאכול אותה - בכל מקרה הוא מרוויח. אבל אם את ארנבת, כדאי שתדעי קודם טוב טוב עם איזה אריה יש לך עסק.

אבל היא הייתה עייפה מדי. רק יכלה לקוות בסתר ליבה שאריה שכזה, יודע להעריך ארנבות זהירות.