יום אחד יצאה זהבה לטייל.
לא מים היא חיפשה, גם לא במאכל חשקה נפשה.
צעדה בנעם ליד הבאר, אך היא הייתה צמאה למשהו אחר.
במרחק קצר מן הבאר, היה לו צריף שהסתתר.
"מעניין מה יש שם בפנים" חשבה זהבה, "אולי אמצא לי שם גיטרה".
פתחה את הדלת ונתגלה בפניה חדר מוזר: שרשראות על הקירות, מיטות עץ ישנות, סורגים בחלונות והמון דברים במגירות.
"אולי אמצא שימוש בחדר הזה" אמרה בליבה.
"אני צריכה כאן מישהו עם גוף, שלא יהיה מדי חצוף".
ובפינת החדר היה כלוב נמוך, אך תוכנו לא נראה, כי היה חשוך.
התקרבה זהבה ופניה מאירות, קרן אור באפלה, צמותיה זהובות.
הנה בכלוב שלושה דובים, אך לא ברור מה הם עושים.
כולם בהו בזהבה, מבטיהם מהופנטים. לעצמה חשבה זהבה: "איזה חמודים".
"אך איך אבחר אחד מהם", התלבטה קשות. "אני רוצה את הראוי ביותר, שיעורר בי רגשות".
זהבה גמלה החלטה בליבה: "אעשה תחרות כתיבה. מי שיכתוב לי סיפור מקורי, יזכה להראות לי חיבה".
לפני 7 שנים. 25 במרץ 2017 בשעה 22:22