סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על חבל דק

לפני שנתיים. שלישי, 11 באפריל 2017, בשעה 10:42

*** אזהרה ***
הסיפור מכיל אלמנטים קשים לקריאה וחורגים מגבולות ה BDSM המקובלים. אם אתם חשים שלא בנוח מאלמנטים אלה, אנא אל תקראו את הסיפור.

 

זה התחיל מסתם דיון על מי ינצח באח הגדול ונגמר בהתערבות חתומה בכתב ידי שאם פלוני ינצח בגמר, שתחתוך לי ת'זין בכל דרך שהיא תבחר.

הובילו אותי קשור עירום על שולחן ניתוחים, באמצע מסדרונות בית החולים, כשכל מי שנקרה בדרך נועץ בי מבט. עגלת הניתוחים הניידת נעצרה מול דלתות המעלית ואחת האחיות לחצה על כפתור כדי לזמן את המעלית. הסטתי את הראש ימינה ושמאלה בניסיון לחפש אותה וכל מה שראיתי זה אנשים שאני לא מכיר, חלקם עוברים לידי וחלקם נועצים בי מבט וממשיכים.

"סליחה, אחות, יש כאן טעות. איפה הגברת מאיה רוזן? למה אתם מובילים אותי עירום לעיני כולם?" ניסיתי להרים את הישבן מהמשטח הקר של השולחן, אך הרצועות שהיו מלופפות סביב המותניים והירכיים לא אפשרו לי זאת. האחות לא התייחסה אליי. הפניתי את ראשי לעבר האחות השנייה "מדוע אני קשור בצורה הזאת? הרי אני נתתי את הסכמתי לניתוח." היא זרקה מבט לעבר הזין הרופס שנח לו על הצד מטלטולי העגלה והפניות החדות בין המסדרונות וסיננה לעברי "טיפש שכמוך".

דלתות המעלית הגדולה נפתחו. ואחת האחיות הזיזה את עגלת שולחן הניתוחים הצידה כדי לאפשר לעגלה שהייתה בפנים לצאת. מי ששכב על העגלה היוצאת, היה אני. 'הוא' הסתכל עליי בעיניים נפוחות מבכי ולחש לי 'אל תיכנס לשם'. הסתכלתי 'עליו' ועל המקום שבו היה הזין 'שלו' והמקום היה חתוך ישר בבסיסו כשצינורית הקתטר מחוברת לתוך חור הפיפי בגופו. "שתוק! עבד" נזפה 'בו' האחות והתרחקה עם העגלה שלו מהמעלית.

שתי האחיות, אחת מקדימה ואחת מאחורה, הכניסו אותי לתוך המעלית. התחלתי לבכות וביקשתי לראות את גבירתי. אחת האחיות הרימה את הזין שלי שנטה על צידו והניחה אותו ישר על הביצים. לא ניסיתי להיאבק ולהתנגד לרצועות, גם כי ידעתי שאין סיכוי וגם כי ידעתי שתכף תתברר הטעות.

דלתות המעלית נפתחו והוכנסתי לתוך חדר הניתוחים, שם חיכו לי גבירתי וקבוצה של סטאז'רים צעירים. כולם עטו מסכות מנתחים על פניהם. שולחן הניתוחים נוטרל מגלגלי הנסיעה שלו וקובע לרצפה. שתי האחיות הסתכלו על גבירתי ואיחלו לה "בהצלחה גברת רוזן" חייכו ויצאו את דלת החדר. "גבירתי, מה קורה כאן? למה אני קשור?" שאלתי בדמעות. "שתוק! עבד" היסתה אותי.

הרופא נכנס לחדר עם קלסר בידו תוך כדי שהוא קורא לעצמו את דף הנייר שמונח עליו. "גברת מאיה רוזן?" הוא סרק במבטו את הנוכחים בחדר וכשהבין שכולם סטאז'רים מלבד גבירתי, הוא התמקד בה. "זאת אני" השיבה לו.

"טוב, אז מה יש לנו פה..." אמר תוך כדי שהוא מעלעל בדף "כריתת זין מלאה". הוא הניח את הקלסר על הברכיים שלי ואחז בזין שלי. הוא משך אותו מעט למעלה, לכיוון הבטן, לצדדים והניח לו ליפול שוב על צידו.

"הרדמה מלאה או חלקית?" כשהוא מפסק את ראש הזין ובודק את החור.
"הרדמה מלאה דוקטור" מיהרתי אני לענות לו.
"השאלה הייתה מופנית לגברת רוזן" ענה בלקוניות כשהוא מדליק את הפנס שמעל ראשו ובוחן את ראש הזין מבפנים.
"סליחה דוקטור אבל אני הפציינט" רטנתי.
הוא כיבה את הפנס ונטל לידיו את הקלסר והקריא בקול את המילים שנכתבו ונחתמו בכתב ידי "בכל דרך שהגברת מאיה רוזן תבחר בין אם זה בצורה קשה או קלה". הוא הניח שוב את הקלסר על ברכיי. "ובכן, גברת רוזן? הרדמה מלאה או חלקית?"
"הרדמה מלאה בוודאי שלא" ענתה לרופא
"אז נלך על הרדמה חלקית?" שאל אותה הרופא
"ללא הרדמה כלל" ענתה בנחרצות
הסטאז'רים התלחשו ביניהם 'איזה מסכן'. הגברים שביניהם נראו המומים והנשים קצת פחות.
"בוודאי, גברת רוזן" אמר הרופא כשהוא המום בעצמו "ללא הרדמה כלל" חזר על דבריה.
הסתכלתי עליה והתחננתי בבכי שתשנה את דעתה. על הרדמה מלאה כבר ויתרתי אבל אולי על הרדמה חלקית. התחלתי לרעוד על השולחן הקר והרופא הורה לאחד הסטאז'רים לחזק יותר את הרצועות. באותו הרגע נפל לי האסימון, שלא סתם הוכנסתי קשור לחדר. היא כבר ידעה שזה מה שהיא רוצה. הרצועות התהדקו חזק יותר על גופי והרגשתי את הבשר שלי נחרך מהסיבים. 'אני לא יכול להילחם' חשבתי לעצמי. 'טיפש' הדהדה לי המילה של האחות שדחפה אותי לתוך המעלית.

המשכתי להסתכל עליה בעיניים מתחננות שאולי תגלה רחמים כלפיי, אבל בתוכי השלמתי עם הגזירה. ויתרתי מרצוני על הזין שלי והעברתי את גורלו לידיים שלה. 'בכל דרך שהגברת מאיה רוזן תבחר...' הדהד לי המשפט שעליו התפתיתי לחתום מרוב שחצנותי. עכשיו זה מאוחר מידי.

"אני רוצה שתחתכו לו את הזין Slices בצורה של פרוסות, חתיכה אחרי חתיכה." אמרה לרופא
"על כמה סלייסים חשבת, הגברת רוזן?" שאל אותה הרופא
"כמה שיותר וכמה שיותר לאט" ענתה וצחקה צחוק מרושע
כל הסטאז'רים הסתכלו עליה, חלקם בפחד וחלקם בהערצה. הם לא נתקלו באדם כמוה לפני כן.
"במצב הנפול הזה לא נוכל להוציא יותר מ 2-3 חתיכות אבל נוכל להזריק לו חומר שיעמיד לו את הזין בצורה מלאכותית. זאת בוודאי תהיה הפעם האחרונה שתראי את הזין שלו זקור" אמר הרופא
"נהדר" אמרה וצחקה "זריקות אני אוהבת. קדימה..." האיצה ברופא

שני מזרקים אימתניים נשלפו מכיסויי הניילון שלהם ושאבו את תכולת הנוזל מתוך שני בקבוקונים. הייתי אחוז אימה. הגבירה ליטפה את ראשי בזמן שהמחט ננעצה בבסיס הזין שלי בחיבור למפשעה. הכאב היה קשה וחרקתי את שיניי בזמן שהנוזל השורף חדר לגופי. גם המזרק השני נלקח בידיו של הרופא המיומן, שהטה את הזין לכיוון הבטן ונעץ את המחט בצינור השפכה בחיבור בין הזין לביצים. החומר שרף ואני צרחתי ובכיתי מכאבים.

"עכשיו מה שנשאר זה לחכות" אמר הרופא וכולם נעמדו סביבי כמה דקות ובהו בזין שהלך ונעמד לאט לאט עד לזקפה מלאה. "חבל על הזין הזה" אמר הרופא כשהוא מצטער בשבילי. "איזה גנים..." העירה אחת הסטאז'ריות והרופא נזף בה במבטו.

"כמה זמן זה יכול להישאר זקור ככה?" שאלה הגבירה את הרופא.
"בערך כשעה" ענה הרופא כשהוא בודק את קשיחות הזין ומטלטל אותו לצדדים "מספיק זמן כדי לפרוס אותו לכמה פרוסות שתרצי, גברת רוזן" ענה שבע רצון מהעבודה שלו. "באיזה עובי תרצי את הפרוסות של הזין?"

"כמה שיותר פרוסות דקות וכמה שיותר לאט" אמרה כשהיא מוחה את דמעותיי והוסיפה בזמן שמרימה את ראשי "תראה את הזין שלך בפעם האחרונה" וצוחקת לי בפנים כשהיא מוחצת את האיבר בכף ידה. "איך זה לראות אותו כך בפעם האחרונה?" התגלגלה מצחוק. "כן עבד, תסתכל עליו. בפעם האחרונה. הוא ילך ויקוצץ, חתיכה אחרי חתיכה, פרוסה אחרי פרוסה, עד שלא יישאר ממנו כלום. רק חור יישאר לך בסוף" ושוב צחוקה האכזרי הדהד באוזניי.

"הגברת רוזן, יש לנו את המכשיר המיוחד הזה שניתן לפרוס אתו עוביים של סנטימטר אחד בכל פעם" אמר והציג בפניה את המכשיר.
המכשיר נראה כמו הגה של ספינה. טבעת בעובי של סנטימטר וידיות בהיקפה. המכשיר היה עשוי פלדת אל-חלד, יפה ומבריק וממבט ראשון נראה בלתי מזיק בעליל. כמו שמש זורחת. הגבירה לקחה אותו לידיים והרופא אמר לה להיזהר לא לנגוע עם האצבע במשטח הפנימי של הטבעת. היא הציצה לתוך פנים הטבעת והתפעלה "וואוו זה נראה קטלני. כזה דבר עוד לא ראיתי". הגבירה הציגה את זה בפניי ואמרה "תסתכל, על חותך הזין הזה". פנים הטבעת היה עשוי משתי חלקים שווים ובאמצע סכין משוננת חדה ועגולה בכל היקף הטבעת. הפחד אחז בי אבל אני לא יכול לעשות כלום.

"חכי שתראי איך זה עובד, גברת רוזן" אמר הרופא כשראה כמה היא מרוצה מהמכשיר.
"עכשיו תראי" אמר הרופא כשהוא מלביש את המכשיר על ראש הזין "זה החלק הכי קל לחיתוך, כי הוא מתלבש בדיוק על היקף החריץ מסביב לראש הזין" אמר. "עכשיו נצמיד את הסכין הפנימית העגולה לבשר", אמר תוך כדי שהוא לוחץ על שניים מתוך הידיות ונועל את המכשיר על ראש הזין. "את רואה גברת רוזן? כשלוחצים על הידיות, הסכין הפנימית העגולה שראית קודם, יוצאת החוצה מתוך הטבעות ונצמדת לזין" ואני הרגשתי את קור הסכין החדה סוגרת סביב בשרי וניסיתי לנוע באי נוחות. "עכשיו כל שנותר הוא לסובב את המכשיר, והסכין תחרוץ בהיקפו חתך בעובי של מילימטר או שניים, תלוי בעוצמת הסגירה של הידיות. הוא החל לסובב את המכשיר והרגשתי את הסכין חורצת את תעלת ראש הזין שלי. בכיתי וזעקתי מכאב. דם התחיל לנזול כלפי מטה. הרופא השלים סיבוב של 360 מעלות ואמר "ועכשיו הידוק נוסף של הידיות וטבעת הסכין תצא בעוד מילימטר או שניים ותיכנס פנימה לתוך בשר" ושוב סיבוב איטי של המכשיר להשלמת של עוד 360 מעלות ושוב כאב ושוב דם ושוב בכי ושוב ושוב תחנונים. חמישה לחיצות של הידיות וחמישה סיבובים מלאים נדרשו כדי לחתוך את ראש הזין לגמרי. התפללתי שאמות או לפחות אאבד את ההכרה אבל הכאב היה בדרגה אחת לפני איבוד הכרה בגלל העומק המדויק של כניסת הסכין והחיתוך הנקי.

כשהיא אוחזת בידה בראש הזין החתוך ומתפעלת מהחיתוך, הרופא פתח את ידיות המכשיר והסכין העגולה נכנסה פנימה, מוכנה לשימוש הבא. הרופא אחז בזין נטול הראש והסביר לסטאז'רים על הצינוריות וכלי הדם שנראו בחתך. 'גם פורסים לי את הזין לפרוסות וגם אני משמש מעבדה חיה לסטודנטים' הרגשתי כואב ומושפל. הרגשתי את הדם החם נוזל אל בין פלחי התחת.

הגבירה מאוד שמחה לראות את ההתעניינות של הסטאז'רים והשאלות שהם שאלו. מן הרגשת סיפוק בשבילה שהזין לא נחתך סתם אלא נתרם למדע. היא שאלה אותם מי מהם רוצה לחתוך פרוסה מהזין שלי? בהתחלה היה שקט ואך אחד לא ענה ואז מישהי אחת אמרה "אני" ולאחריה עוד אחת ואז עוד גבר ובעצם כולם כבר רצו. הרגשתי נבגד. אני שוכב שם קשור וחסר אונים והיא מאפשרת לאנשים זרים שהיא לא מכירה לחתוך אותי. היו שם עשרה סטאז'רים וסטאז'ריות. היא שאלה את הרופא אם יש מספיק בשר לכולם והרופא צחק. "תכף נבדוק" אמר ושלח את ידו לתוך כלי והוציא משם סרגל מתכת. הוא הצמיד את קצה הסרגל לבסיס האיבר ואמר "נשארנו עם קצת יותר מ 15 סנטימטר" הוא זרק את הסרגל שהתלכלך בדם לתוך הפיילה שתלויה על מיטת הניתוחים ואמר "אם כל פרוסה היא סנטימטר אחד, אז מחצית הסטאז'רים אף יזכו לסיבוב נוסף" וקרץ לה בחביבות.

זה לא אמתי חשבתי לעצמי ובכיתי כששמעתי את המספר. הולכים לחתוך לי את הזין ל 15 פרוסות נוספות כשכל פרוסה נחתכת 5 פעמים ובכל פעם עמוק ועמוק יותר עד שהיא נחתכת לגמרי. 'טיפש' חשבתי לעצמי. אבל לא יכולתי לעשות דבר, חוץ מלבכות ולצרוח ולהתפלל שכל זה יגמר כבר.

הזין הלך והתקצר ונראה היה שכולם הפכו למשוחררים יותר וחלקם אף לא הסתירו את שביעות רצונם. מבחינתם הייתי עכבר מעבדה או גרוע מכך סתם בובה. לא הייתי בן אנוש. הסיוט נגמר כשהזין קוצץ לגמרי עד לבסיסו ואז הוחדרה לי צינורית קתטר לחור השתן שיהיה עליי להישאר אתה כשבוע לפחות עד שהפצע יתרפא. האחיות שהכניסו אותי פנימה נקראו שוב והפעם כדי לקחת אותי. הוכנסתי למעלית ושוב כשהמעלית נפתחה והוציאו אותי, ראיתי 'אותי' קשור למיטה עירום בדרך לניתוח ולחשתי לו 'אל תיכנס לשם' וננזפתי "שתוק! עבד" על ידי האחות.

אני לא יודע כמה זמן נמשך החלום, אבל אם לא הייתי מתעורר, הרוטינה הזאת הייתה נמשכת...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י