אז השנה החלטנו באמת להיות בני חורין (לפחות בחג) ובמקום לחשוב איפה עושים את הסדר ומה צריך להביא או להכין וכל הבלאגן שמסביב אז עלינו על מטוס והעברנו את החג באי יווני. אמנם יחד איתנו היו כמה מאות ישראלים ובחדר במלון יכולנו לצפות בערוץ שתיים אבל בכל זאת חופש. השפה השולטת בכל פינה הייתה עברית ולרגע היה נדמה לי שטסתי לאילת ועוד רגע יגאל שילון ייצא ויגלה לי שזאת מתיחה והצוות שלו שם את כל השלטים ביוונית.
אבל למרות כל אזהרות הלחץ בנתב"ג דווקא היה בסדר ודי מהר מצאתי את עצמי בדיוטי עם האישה וכרטיס אשראי שזה פוטנציאל לאירוע מסוכן במיוחד אבל בסוף הנזק היה סביר....
דווקא שנחתנו המסוע המקומי של המזוודות היה איטי במיוחד והמתח והציפיה עד שכל הכבודה שלנו הגיעה בשלום.
היה כיף. נחנו, טיילנו, אכלנו טוב (אל תגלו לאף אחד שבחו"ל אין מצות ונאלצנו לאכול לחם......).
עכשיו כבר חזרנו. גם פה מסוע המזוודות לא עבד מהר כל כך אבל הכל הגיע ונשאר לנו עוד קצת חג לעבור. בכל זאת בני חורין זה לתקופה מוגבלת....
אז לפחות נסיים בברכה: לשנה הבאה ב_______ הבנויה (כל אחד ישלים את החסר לפי משאת ליבו.
חג שמח