בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחושך לאור משנים כיוון

לפני 6 שנים. 1 במאי 2017 בשעה 13:41

כל שנה ביום הזיכרון שהוא יום עצוב וקשה לכולם. במיוחד למשפחה שכולה אבל כמעט לכל אחד ואחת יש את החבר או המכר או המישהו שהיה שם איתם ועכשיו הוא חסר.

אתה שומע את הסיפורים של הנופלים ושל משפחותיהם וחבריהם והלב נצבט. 

אבל תמיד מה שמכה בי בעומק ולא משאיר לי עין יבשה אלו השירים.

בעיניי השיר הזה אולי מסמל לי יותר מכל את היום הזה, את הקורבן ואת ההמשכיות שעבורה יצאנו לקרב עם אלה שלא חזרו איתנו.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י