לפני 6 שנים. 13 במאי 2017 בשעה 14:27
גונבת כמה דקות מנוחת שבת
מתבוננת בחדר שלי שאני כל כך אוהבת, בציור שנתת לי ומזכיר לי קרני שמש מפציעות מענני סערה ופתאום אני תוהה איך זה שלא חשבתי אף פעם מה היה קורה אם...
אם באותו יום הייתי דבקה בתכניותיי ולא מחליטה לבטל ברגע האחרון?
אם לא הייתי יוצאת להליכה במקום
אם לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים שהיו שם שהוא חושד
אם לא הייתי שוכחת למחוק את ההודעות שלי אליך למרות שבמשך שנה וחצי לא שכחתי אף פעם
אם לא הייתי מבינה פתאום בסערת הימים שבאו אחר כך שאני לא רוצה להילחם יותר על הנישואין האלה
אם לא הייתי מבינה שמה שלוחץ לי על הסרעפת זה בכלל לא הבגידה אלא הכורח לחזור יום יום הביתה ולא להרגיש בבית
לא. לא חשבתי על זה מעולם, מרגע שהבנתי שעשיתי את הבחירה שלי לא הבטתי לאחור.
ואם? ואם לרגע אני מהרהרת בזה עכשיו...אני יודעת שהייתי עושה הכל אותו הדבר מהתחלה.