בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שלישי, 30 במאי 2017, בשעה 21:17

אם יש משהו שאני אוהבת בזה שגוררים אותי לארוחות משפחתיות, זה שדודה שלי לעיתים מזמינה את החברים שלה להצטרף אלינו. ומידי פעם היא מזמינה כאלו Dilfs שלהסתכל עליהם, אפילו שאסור לגעת, מפצה אותי על הערבים המייגעים האלו.

היא מהנדסת חשמל, ככה שהרבה מהחברים שלה הם כל מיני חנונים חמודים מהתחום, בדיוק בטעם שלי.

הפעם היא הזמינה איזה אב חד-הורי, הוא מתרוצץ אחרי הבת הקטנה שלו ומתכופף בשביל "לדבר איתה בגובה העיניים". בדר"כ מרגיז אותי הדיבור התינוקי המגוזם (נראה לי שגם הבת שלו לא משועשעת ממנו) אבל כשגופו מכופף והתחת שלו מורם ובולט לי בעין, אני לחלוטין סבבה עם זה.

אז הוא יושב עכשיו במושב מולי, הבת שלו על הברכיים שלו, והמבט שלי לא מסגיר שבא לי להפוך אותו "לילד שלי" ולהושיב אותו על הברכיים שלי בשביל להתחכך בתחת היפה שלו ולהכניס לו אצבעות לתוך הפה שאדרוש ממנו למצוץ, כי יש לו שפתיים כאלו בשרניות שדורשות שמשהו יכנס לתוכן, אפילו משהו הרבה יותר עבה.

 

עד כאן הדיווח הלא חשוב מארוחת החג האוקראינית שלנו, שאנחנו חוגגים עם פילמני ו-וירניקי (כשר משהו אש...), ומראות יפים לעין (שלי).

teller - אין על דיווח חי מהשטח...
לכי תדעי, בשידור חי הכל יכול לקרות(:
לפני שנתיים
Just4U - פילמני זה לא עם בשר?
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - כן.
בעוד ורניקי זה עם גבינה.
הייתי צינית לגבי הכשרות :)
לפני שנתיים
Just4U - זה ברור, פשוט חשבתי שכמו מרוקאים טובים החלטתם לוותר לגמרי על מאכלי חלב בחג ;-)
לפני שנתיים
Aצועני​(אחר) - ))אחלה דיווח
לפני שנתיים
Noboru Wataya - התיאורים שלך הורגים. זה טוב מידי.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י