שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פסיכו-אנאלי-זה

דעות, חוויות, סיפורים ומחשבות על נפש האדם, בעולם השליטה ומחוצה לו.
לפני שנתיים. שבת, 3 ביוני 2017, בשעה 05:47

מידי פעם, כשאני פותחת את תיבת ההודעות הנכנסות, בין כל הנפלאות שם אני זוכה גם לקבל כל כך הרבה ניתוחי אופי שהם כלום מלבד השלכתו את העולם הפנימי של הכותב עלי.

אחת הטענות שכל הזמן חוזרת על עצמה בויראציות שונות היא שאני עד עכשיו לא מצאתי אף אחד וזה בטח בגלל ש..... (הכניסו כאן משהו שמפריע אישית לכותב בי. וזה תמיד משהו שמפריע להם אישית ולא משהו כללי ואובייקטיבי, שהרי בשביל זה צריך להכיר אותי).
וזה תמיד מלווה בנאום טרחני לגבי מה אני צריכה לעשות, מה אני צריכה לשנות ואיזו "נבואת זעם" מהתחת לגבי העתיד שלי, בעוד אין להם אפילו מושג מה ההווה שלי.

אני לא מאמינה שאני צריכה לציין את זה בפני קהל של אנשים בגירים, אבל בלוגים אישיים לא משקפים ב- 100% את חייו של האדם מאחוריהם.
גם אנשים כמוני שאין להם בעיה לכתוב על נושאים אישיים, לא כותבים על כל פרט ופרט מהחיים שלהם כאן.
אני, למשל, לעולם לא אכתוב על קשרים עם נשלטים שיש לי במציאות. לעולם.
אני חושבת שזה משהו אינטימי בנינו, זה העולם האישי שלנו שאני לא מוכנה להציג לראווה בפומבי, לא משנה כמה מגניבים הסיפורים שאני יכולה לספר על זה. כי קודם כל כי אני מכבדת אותם ופרטיותם, ודבר שני כי אני מכבדת את הקשר בנינו ולא רוצה להפוך אותו למשהו רדוד של "יאוווו היום זייינתיייייי איזה כיף, איזו שולטת מגניבה אניייי, תנו לי ליייקיםםםם" שאמנם אני יכולה לכתוב בצורה יותר יפה ואולי אפילו ספרותית, אבל זאת תהיה השורה התחתונה.

חיי מין בדס"מים לא חסרים לי (טוב זה חיי המין היחידים שלי, כי אני לא ונילית בכלל). 
זה שיש לי כאן פרופיל בסטטוס "מחפש" ושהמודעה שלי בלוח "מלכות בעבדים" עדיין באוויר, לא אומר שלא מצאתי.
מצאתי, מצאתי יותר מידי פעמים, פשוט לא מצאתי מישהו ששווה לי עבורו להפסיק למצוא אחרים (רגע לפני שמתייגים אותי כ"מזיינת וזורקת", לא זה לא ככה, עם חלקם אני אפילו שומרת על ידידות. החיים הם לא שחור או לבן ומסתבר שלא כל אחד שיש אליו משיכה גם מתחתנים איתו).
ולא, זה ממש לא אומר שזה חסר לי ומעסיק אותי כל היום. הראש שלי עסוק בכל כך הרבה דברים, שאני לא באמת זוכרת את עצמי מתעסקת בזה אם בכלל, אם זה יבוא אז זה יבוא, אם לא- אני בנתיים נהנת מהמסע. אני לא ממהרת לשום מקום.
(אגב, הדבר האחרון ששברתי עליו את הראש היה על הידיעה המשחק FarCry5 יוצא רק בפברואר וזה מבאס. אז כל עוד אתם לא משחק מחשב שנדחה, לא אקח אתכם ללב יותר מידיי).
ויש אנשים מאוד טובים שבוחרים להצטרף אלי בו ולחוות אותו איתי. אנשים שהסיבה שנתתי להם להיכנס לחיי היא לא כי הם נתנו לי נאום מטופש כי נראה להם שמגיע להם משהו ממני, אלא הם השתדלו למצוא את הדרך אלי והצליחו.
אני מודה שהדרך לא פשוטה, אבל אם היא הייתה פשוטה כל אחד היה מגיע, ואני מחפשת אנשים ספציפיים. "זה לא אתם, זאת אני" כמו שאומרים.

ועל אף שזאת זכותי וזכותו של כל אחד אחר לבחור את מי להכניס לחייו, לא תאמינו כמה רציחות אופי עשו לי, איזה נאומים דרמטיים אני מקבלת כמעט באופן קבוע כאילו רצחתי פה לאנשים את האמא.
מרוב שהם דרמטיים באופן מגוחך אני לפעמים מקריאה אותם לעצמי עם פסקול של "עמוד האש" ברקע (חפשו ביו-טיוב ותנסו, זה קורע), כי הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם זה הוא לצחוק על זה.
רגע השיא שלי כאן היה שקבלתי נאום באורך רשימת שינדלר שתכליתו "איזה אדם זבל את שלא ענית לי, תתביישי לך יא קקה", בחודש בנומבר, בתאריך שידיד טוב שלי התאבד.
אתם מבינים לאיזו אי-נעימות אפשר להגיע עם הקפיצה הזו למסקנות וכתיבת נאומים שלא מבוססים על שום דבר מלבד ההשערות האישיות שיש לכם? (אתם לא מתארים לעצמכם כמה הוא התבייש בעצמו כשהוא ראה אחרי כמה שעות פוסט שכתבתי על מותו של הידיד).
כי בעוד הבחור הזר ההוא כתב לי את השורות האלו, אני יודעת שהידיד שלי ז"ל, שבאמת הכיר אותי לא היה אומר את זה. למען האמת כל מי שמכיר אותי במציאות גם לא היו אומרים את זה.
מי כן אומרים את זה? רק גברים ממורמרים שחושבים שההודעות שלהם הן מרכז העולם שלי, ומתאכזבים מזה כשהם מגלים שהן לא (אתם זרים לי!!! מה ציפיתם?!)
אני באמת לא מבינה איך הם מסתדרים עם החיים הבוגרים שלהם, כי הרי לא לכל מקום שאתה שולח אליו בקשה אתה נענה בחיוב או בכלל זוכה למענה, ואם אתה לא ממשיך הלאה ומתקבע על זה אתה דופק רק את עצמך, בדיוק כמו במקרה הזה.

החלק האירוני הוא שלפעמים אני בדיוק עומדת לשלוח הודעה נחמדה בחזרה אחרי שמצאתי את ההודעה שלו קבורה בין עשרות הודעות שקבלתי במהלך הימים, ובדיוק אז מתקבל אצלי שילשול מילולי שגורם לי למחוק את כל מה שהקלדת ולחסום אותו קבינימט.

פעם התאכזבתי מזה, כיום הבנתי שזאת אחלה דרך לסנן. כך ניתן לראות למי יש סבלנות אמיתית, מי יודע לשלוט בעצמו ומי סתם משחק את עצמו נחמד כי יש לו דחף לספק, שכשהוא לא מצליח לספקו הוא מתפרץ. אז אולי טוב שזה ככה, הרי אלו לא אנשים שאני מאחלת לעצמי.

מטא פיזי​(שולט){Arafell} - טוב אז לא ניתוח אופי, אבל כן עתידות: בעוד 10-15 שנה אשב בהרצאה שלך
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אם כך, אצטרך לשמור לך מקום של כבוד :)
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - דעתי שונה מדעתך לגבי שיתוף החוויות,יש משהו מאוד מיוחד בלשתף ולהעביר חוויה ,אבל בלי קשר לזה,בהחלט מבינה את שכתבת,נכון מחמיא הרצון,אבל נו באמת נראה למישהו שאנו יושבות ומחכות לבאי הכלוב?.
מעציב שהרוב הורס לקומץ האיכותי,אבל אין מה לעשות,אלו החיים.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - שכל אחד יעשה מה שנכון לו עם שיתוף החוויות, בעיני זה נתפס אחרת.
בכל מקרה, פסטיבל מסיקי המסקנות על סמך דברים שכתבתי או לא כתבתי בבלוג זה האישיו כאן.
כאילו מה נראה להם? יש להם דמיון מפותח עד כדי כך שהם חושבים שהוא המציאות.
לפני שנתיים
אשת לפידות n​(שולטת) - את צריכה להבין שמרבית יושבי הכלוב עם אובר דמיון מפותח,מה שיותר מצחיק במקום שאת הכל לא מצפה שופטים ומקטלגים אותך.
והכי מבינה את אני מכירה אבל לא את "האחד"שיתפוס אותי לגמרי.

זה עוד יבוא,אבל לא מהאתר הזה.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אני מבינה את זה היטב, אני לא מופתעת בכלל.
זאת סתם פריקה שאני יודעת שלא תעזור בכלום כי אנשים כאלו לא באמת לומדים משהו.
אני כאן בשביל האנשים שכן טוב לי איתם, וכאן יש עבורי לא מעט.
לפני שנתיים
Roren​(שולט) - אני חושב שזה מאוד קשה לכתוב בלוג (גם פנטסנטי) לאורך זמן בלי שנהיה נוכחים בו ולו במידת מה.
יש הרבה שאפשר לומר עלייך, כמו על כולנו, רק מקריאת הבלוג.
בנוגע להודעות שאת מקבלת: זה הכלוב אחרי הכל.
לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - אפשר לומר הרבה דברים, שכן מה שאני משתפת כאן הוא בהחלט חלק ממני.
אבל זה לא כל מי שאני, והבעיה מתחילה כשמתיימרים לחשוב שזו כל מי שאני ושאין אין בי רבדים נוספים.
התיימרות הזו להכיר אותי, או אפילו יותר גרוע- התיימרות לקרוא לי את המחשבות, היא כל כך טיפשית.
אבל בשלב הזה אני מוצאת אותה גם משעשעת, כי חבל לקחת את זה ברצינות יתרה.
לפני שנתיים
Roren​(שולט) - אפשר לומר הרבה דברים ג-ם כי את משתפת ידע אישי כאן.
למעשה הדברים החשובים יותר אינם אלה שאת מצהירה (אני כזאת וכזאת) אלא אלה שמסתתרים בסגנון כתיבה/תגובות, הדגשות, ניתוח עניין, משאלות וכו'. במדיה הזו אלה שקולים למעשים בעוד הצהרות למילים. אני מניח שניתן ללמוד מהם לא מעט עלייך גם אם בקווי מתאר, ולאו דווקא אלא שכיוונת לחשוף בהצהרות.
אני בעד שעשוע. אין לנו ממנו כפי שהיינו רוצים ולכן זה פשע לא לעצור ולהתענג עליו כשהוא קופץ לבקר.

לפני שנתיים
ArchAngel​(שולטת) - זה ברור, אבל אני בספק שאלו שכותבים לי את זה הם אנשים מתוחכמים מספיק על מנת להתייחס לדקויות האלו.
לפני שנתיים
Just4U - ב-3 מילים: Haters gonna hate
בקצת יותר מילים: לדעתי זו אחת המגבלות של פלטפורמת התכתבויות באינטרנט. לא ממש יודעים איך נראה הבנאדם שמולך, וגם אם כן - לא שומעים את הקול שלו, אין אינטונציה, אין הבעות פנים, אפילו התקשורת המילולית היא רק חצי תקשורת, וכל זה עוד בהנחה שבאמת *מתכתבים* אחד עם השני בהודעות. כשאלו אנשים שבסך הכל קוראים את הבלוג שלך והגיגים אחרים, קצרה הדרך לראות בך אובייקט וכלי להגשמת פנטזיות, לפתח ציפיות, ואז לאגו להתנפץ בחוזקה אל קרקע המציאות כשלא עונים להם. לצערי גם מהודעות שלפעמים מגיעות אלינו אנשים לא תמיד מבינים שיש בנאדם בצד השני.
לפני שנתיים
deepThinker - מה עם אססינס קריד מיזה לא אכפת לך? כמה אפשר לדחות משחק :-(
לדעתי רשמו פה מספיק תגובות, ואת יודעת מי את, לא צריכה הודעות שיגדירו אותך, בטח שלא מכאן.
לפני שנתיים
dolo​(נשלט) - בעולם היום שהחיים מפוצצים ריאליטי מכל סוג ומכל עבר זה לא מובן מאליו הבחירה לא להפוך את החיים לפומביים בכל רובד ואפילו מוערך בעיניי.
תהיי חזקה! :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י