בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mary's

לפני שנתיים. שישי, 9 ביוני 2017, בשעה 13:06

אבנר ואני בני 14 וחצי. אבנר ילד יפה, צהוב שיער בעל אף קטן ומנומש, עיניי גולות כחולות-כחולות, עמוקות-עמוקות, ונשמה שמשום מה הותירה רושם כללי של ריקנות, תמיד חשבתי שהנפש שלו חסרה משהו משמעותי, אך באופן משונה זה לא גרע מקסמו, נהפוך הוא, חיבבתי את אבנר - והוא חיבב אותי, נדמה לי. אי אפשר היה ממש לדעת עם אבנר. הוא היה מאוד קול, יחסית לבני גילו, ולא הביע רגשות מיוחדים בקשר לשום דבר. כנראה עניין תורשתי - להורים שלו שהגיעו אלינו מאחד הקיבוצים שסביב הכנרת לא הפריע שהילד מעשן, ומה בדיוק הוא מעשן, מה שהפך את חדרו של אבנר, שהיה ממוקם בקצה הישוב והשקיף על העמק, למוקד עליה לרגל לכולנו. בכל רגע נתון היה זרוק שם מישהו אחד לפחות, נשען על הלונג הצבעוני שהיה פרוש על גבי כל הקיר, מעוך, מעורפל, עיניו אדומות. גם אני נמעכתי שם מעת לעת, מתרשמת עד עומק לבי מהאווירה הנונשלנטית, שעמדה בניגוד גמור לבית הוריי הקפוצים, הקפדניים, אשר סבלו מעודף אכפתיות ולא הפסיקו לנדנד ולחקור אותי חקירות שתי וערב על מעשיי ומעלליי, ולגעור בי ולטעת בי הרגשה חזקה, חמורה, שכל מה שלא מיושר עם הסביבה יכול מיד להשחית את הנפש ולדרדר אותה לתהומות של בינוניות שאין ממנה חזרה - מה שלימד אותי עוד מנעוריי להיות שקרנית מעולה, כולל הבעות פנים, ולמעלה מכך, להעריך שקרים ולראות בהם דבר טבעי, דבר מועיל ונחמד, כורח המציאות ובו זמנית מפלט מהמציאות ומכל מה שמבקש לסגור עליך.

מכל מקום, התרשמתי מאוד מאבנר מגלגל במרץ, ומעיניו הכחולות-כחולות, שאמנם לא אמרו דבר על הנשמה שלו ועל פנימיותו, ואף על פי כן, היה נעים כל כך להביט בהן וביופיו הלא מתאמץ שכמו ניגר ממנו בכל שעה משעות היממה, והיה נעים להתמזמז עם אבנר, שכאמור, היה וורי קול והבטיח שהוא לא יספר לאף אחד בבית הספר, כדי שלא יחשבו שאני תלמידה מצטיינת וחנונית קטנה ובכל זאת - זונה, ויוציאו לי שם רע בשכבה וגם בשכבות מעל ומתחת, ובנים יגשו אלי אחד אחרי השני בתקווה לקבל מהדבר הזה שבנות לא נותנות. בדיעבד אני מצטערת שלא השכלתי להיות זונה, להיות עם הבנים ולפתות את הבנות למעשים אסורים, וכמובן, להבטיח שלא אספר לאיש עד כמה הן זונות בסתר - אבל נו, שוין, לא חשבתי על זה בזמנו. בחזרה לחדר של אבנר. לא ממש שכבנו, רק התפשטנו חלקית לצלילי אביב גפן והתעויוט, אור הירח ואנחנו דור מזוין וכל הג'אז הזה, בתקופה שגפן עדיין לא היה דושבג, מלך הדושבגים, אלא קולו הרועם של דור, נגיד, והתחככנו זו בזה במקומות אסטרטגיים, זה כל מה שעשינו באותם הימים, כשבאחת הפעמים הצעתי לאבנר בהיסוס, מתוך דחף לא ברור שנחת עלי כמו הארה ועתיד ללוות אותי גם בהמשך חיי, אבנר, למה שלא נאפר אותך קודם ואז נתמזמז?

אבנר משך בכתפיו ואמר, סבבה, באיזה צבע? היה לי בתיק אייליינר זול ודביק בצבע תכלת ואמרתי לו זה מה שיש לי, ואבנר השיב, יאללה, ועצם את עיניו הכחולות-כחולות ואני משחתי את עפעפיו בחומר הזה, והתנשקנו כך ארוכות באפלולית חדרו תוך שחשתי בבירור שאני עושה משהו אסור, שאני חורגת פה, והתענגתי במן חרדה מתוקה על כל רגע, אבנר באמת היה יפה, נוגע ללב, זורח לצלילי אביב גפן שר בקולו העורבני "עיגולים שחורים במקום עיניים, רואים עלייך, שלא נרדמת...". בשלב כלשהו ההורים של אבנר קראו לנו לשולחן, לארוחת ערב. ניסינו להוריד לו את התכלת מהעיניים, אבל האיפור נדבק בעקשנות, ולאחר כמה ניסיונות אבנר משך שוב בכתפיו ואמר "לעזאזל עם זה, אני רעב" ויצאנו מהחדר ביחד וישבנו לשולחן כאילו כלום, כשאבנר מאופר כמו דיווה בצבע זרחני ואצלי בראש רצות מחשבות שיהרגו אותנו, זה הסוף שלנו, אנחנו אבודים, אם כי לא הסגרתי. אבא של אבנר הרים עיניים מהעיתון, נתן בו מבט וציין בשקט "אתה מאופר" ואבנר פלט "כן" ומזג לעצמו תוך כדי סלט. אבא שלו, שבטח היה באמצע כתבה מעניינת וחשובה, חזר מיד לעיתון, ואני זוכרת שאמא שלו בכלל לא הביטה בנו אלא דיברה במרץ ובעליזות על הצמחים שלה בגינה, על בוגנוויליה ופריחת יסמינים ושלושה ברושים ששתלה לאחרונה, היא מקווה מאוד שהגינה שלהם בישוב תהיה כמו זו שהייתה להם בקיבוץ, פראית, ושתהיה הרגשה שאפשר ללכת בה לאיבוד. 

קינקי בצפון​(נשלט) - ביג לייק
לפני שנתיים
Mary Jane - תנקס
לפני שנתיים
איכותי32 - יפה
לפני שנתיים
Mary Jane - תודה
לפני שנתיים
אביב נעורים - נפלא !!!
כל ישוב והאבנר שלו . ברושים מעידים על וותק הקיבוץ שבו הם גרו :)
לפני שנתיים
Mary Jane - אינדיד (:
לפני שנתיים
פייה{O} - עוד כטינאייג׳ר היו לך רעיונות מוצלחים }{
לפני שנתיים
Mary Jane - נשיקות בחזרה לפיי הקווירית המתוקה (הצחיק אותי עוד בשעתו, מצחיק אותי גם עכשיו - הו, היומרה! :)
לפני שנתיים
זחלן​(נשלט){just Tai} - מקסים. קצת מזכיר לי שאמא שלי תפסה אותי בגיל 5 מלקק את הרגליים של ק', חברתי לגן. אני חושב כמה נשמות תמימות הושחתו כאן במצטבר במהלך השנים... (:
לפני שנתיים
Mary Jane - אף פעם לא פגשתי מישהו בעל ניסיון כל כך עשיר בבדסמ, עוד מתקופת הילדות, כמוך (;
לפני שנתיים
Ana Goge - 3>
לפני שנתיים
Mary Jane - אם להודות, בפנייך אני מרגישה חשופה קצת יותר. בגלל המכנה המשותף שלנו וכו׳
3>
לפני שנתיים
נח השישי{Into D wow} - וואו.
לפני שנתיים
נח השישי{Into D wow} - וואו, כזה עם ריר נוזל מהפה, כן?
לפני שנתיים
Mary Jane - נח, מסתמן שיש לך חיבה למשפטים ארוכים
(:
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - נראה שבאמת הלכו לאיבוד- ההורים. הילדים דווקא מצאו את עצמם...
לפני שנתיים
Mary Jane - בקטנה לא ממש איבוד
לפני שנתיים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - תשמעי.
את כותבת נפלא ממש!
תענוג היה לי
תודה לך
לפני שנתיים
Mary Jane - איזה כיף! תודה
לפני שנתיים
consonance - כישרון הכתיבה שלך יוצא מן הכלל מרי ג'יין, תענוג.
לפני שנתיים
Mary Jane - חן חן, מיי פלז׳ר
לפני שנתיים
Aצועני​(אחר) - טוווב מאווד
לפני שנתיים
Aצועני​(אחר) - זה מעניין כל פעם וזה חוזר על עצמו
את עולה ומטפסת למעלה למעלה למעלה
לפני שנתיים
Mary Jane - בסדר כזה, כן
(:
לפני שנתיים
רצסיבי​(נשלט) - לא חושב שהייתי יכול לברוא סיטואציה שבה הנעורים הם במקביל לשירים של אביב גפן. הוא מעולם לא היה הדבר האמיתי. אני גדלתי על רוקי הורור פיקצ'ר שואו, בילדותי. אני חושב ששם יש שימוש מושלם באיפור.
לפני שנתיים
Mary Jane - אז מרשה לעצמי להניח כי במקרה שלך היו בסביבת הגידול בתי קולנוע ומרכזי תרבות, מוזיקה וכו, ובעיקר אוכלוסיה מרשימה שניתן להיות מושפע ממנה (כלומר, למעלה מ-100 משפחות :), נניח, באזור המרכז, גם אם לא בעיר, ושלא מדובר בסוף העולם שמאלה...
לפני שנתיים
רצסיבי​(נשלט) - מרחק הליכה של 20 דק' מקולנוע פריז (שם היו הקרנות שוות כל יום בחצות). בכיינית.
לפני שנתיים
Mary Jane - אך צודקת
(:
לפני שנתיים
Joe Carlton​(מתחלף) - כתבת נהדר! ממש נסחפתי בקריאה. הבאסה היחידה היא שזה נגמר. (:
לפני שנתיים
Mary Jane - ((:
לפני שנתיים
timna - משעשע כתמיד. ונחמד מסגור הזמן (אביב גפן והתעויוט) - אבנר וחברתו הם זיליניאליים!
לפני שנתיים
חננלות​(אחרת) - שנתחתן?
לפני שנתיים
שיקי​(נשלט) - חחח כרגיל כייף לקרא אותך, מה אפשר כבר להגיד על הכתיבה המדהימה שלך, שעדיין לא נאמר? אה? , ואותי איכשהו הסיפור הזה זרק לשנות ה 80 האפלות, תקופת הפאנק העליזה, ההיי ויי בחיפה, כניסה חינם, מוזיקה מגניבה, לא. לא אביב גפן, אמרתי מגניבה, בנות ובנים מאופרים... כן כן כך הלכנו אז:)... בנות לבושות בשמלות גותיות שחורות, אנחנו סתם לבושים שחור, וקולר על הצוואר היה נחשב סוג של פרט לבוש אופנתי...
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י